8.3.2020 – 14:15 – טריו גליל
מוצרט – טריו בסול מז'ור ק. 496
מנדלסון – טריו מס' 2 בדו מינור אופ' 66
אודיטוריום הכט – אוניברסיטת חיפה
8.3.2020 – 18:00 – פורימפו: קונצרט פורים חגיגי
בהשתתפות תלמידי הקונסרבטוריון
הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה – לואי מרשל 25, תל אביב
הכניסה חופשית ובתחפושות
8.3.2020 – 19:00 – 50 שנים לפטירת עגנון
עם: חיים באר ויוסף סאקס
תמול שלשום – סלומון 5, ירושלים
8.3.2020 – 19:30 – טיציאן
מרצה: יונתן הירשפלד
קתדרה
מוזיאון ארץ ישראל – חיים לבנון 2, תל אביב
11.3.2020 – 18:30 – משנות עולם: אירוע ליום האשה הבינלאומי
סינמטק – הארבעה 5, תל אביב
11.3.2020 – 20:00 – בכל זאת יש בה משהו: שירי נתן אלתרמן
עם יעל לויטה, הדר עטרי, גוני כנעני, ענת צ'רני, דניאלה סקורקה
מנצח: דוד זבה
צוותא – אבן גבירול 30, תל אביב
13.3.2020 – 12:00 – אני רוצה את זה רומנטי / שקד בשן
השקה
סיפור פשוט – שבזי 36, נווה צדק, תל אביב
13.3.2020 – 12:00 – אם זר קוצים כואב
מופע מחווה לנתן יונתן עם 16 שנים למותו
בית היוצר – האנגר 22, נמל תל אביב
13.3.2020 – 12:30 – אינסטינקט בסיסי
עם: ענת דרימר, יעל טל, נעמה רדלר
האוזן השלישית – המלך ג'ורג' 48, תל אביב
13.3.2020 – 14:30 – עלבונו של סנייפ
עם: אמנון הלל
אלכסנדר בר – באר שבע
שבת – 14.3.2020
14.3.2020 – 11:11 – שחרית מוזיקלית: שוברט, מנדלסון, ברהמס
אנסמבל מודוס: יאיר קלס כינור | יורם יונגרמןויולה | אביגיל ארד צ'לו |רון רגב פסנתר
שוברט: שלישיית כלי קשת בסי במול מז'ור, ד' 471
מנדלסון: שלישיית פסנתר מספר 1 ברה מינור
ברהמס: רביעיית פסנתר מספר 3 בדו מינור אופוס 60
צוותא – אבן גבירול 30, תל אביב
14.3.2020 – 20:30 – התרנגולים: הרמיקס
תזמורת המהפכה
עם: מקהלת העפרוני
משתתפים: עדי כהן, אמרי זיו, יפתח מזרחי, הילה מערבי, תום חודרוב, נעמה נחום, רני אלון
תאטרון ירושלים – מרכוס 20, ירושלים
14.3.2020 – 20:30 – מקהלת בת קול פותחת את הלב
קונצרט מיוחד לקראת הנסיעה לרומא
הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה – לואי מרשל 25, תל אביב
הכניסה חופשית (תרומות יתקבלו בשמחה)
בסוף השבוע – בשעת 7.3.2020, בשעה 11:30, במרכז אלמא לתרבות שבזכרון יעקב, יתקיים קונצרט בסדרת העוגב, ובו נשיר "מזמורי צ'י'צסטר" מאת לאונרד ברנשטיין ו"גלוריה" מאת פרנסיס פולנק.
שתי מקהלות, שני מנצחים, זמרת סולנית, עוגב, נבל וכלי הקשה.
יהיה מרתק.
עוד יש מעט כרטיסים בזאפהובבראבו.
אל תחמיצו
1.3.2020 – 20:00 – עולם הקלאסיקה של מאסטרו אלבז
התזמורת הקאמרית הקיבוצית
מנצח: שמואל אלבז | סולן: אסי מתתיאס – כינור
פיוטר צ'ייקובסקי: סרנדה לכלי קשת
פיוטר צ'ייקובסקי: סרנדה מלנכולית, אופ' 26
קמי סן-סאנס: מבוא ורונדו קפריצ'וזו
ג'ורג' ביזה: סימפוניה ב-דו
מוזיאון תל אביב לאמנות – שד' שאול המלך 27, תל אביב
יש ספרים הנקראים פעם אחת, חלקם טובים יותר, חלקם טובים פחות, חלקם מיותרים, ואינני מדברת על הנזנחים, שהם מיעוט; יש ספרים שאני חוזרת אליהם אחרי שנים, אם כי יצאו בתרגום מחודש, אם משום שהתגעגעתי לתחושה המענגת שחשתי כאשר קראתים לראשונה. יש ספרים שקראתים פעם אחת ועוד אשוב אליהם.
העדויות הוא ספר שקראתיו לראשונה אך לפני חמישה חודשים, מיד לכשיצא לאור באנגלית, והגדלתי ואף האזנתי לו (תענוג בפני עצמו, בין השאר משום שאטווד מקריינת שם את שמות הפרקים ואת פרק התודות), ועתה משיצא לאור התרגום לעברית (תרגום מצוין, יש לציין!), מהרתי לקראו שוב, מחפשת את הניואנסים שאולי חמקו מעיני ומאוזניי בפעמיים הראשונות, ומתענגת עליו כבראשונה.
על הספר עצמו סיפרתי כבר, לאחר קריאתו לראשונה, ואין לי אלא להעיד על עצמי כי גם בקריאה שלישית (סמוכה מאד בזמנים, כאמור), לא נפגמה הנאתי כהוא זה, והייתי מרותקת לעלילה מחדש.
על הדברים שאמרתי עליו אך לא מזמן, אין לי הרבה להוסיף; רק מובאות שליקטתי (שוב) במהלך הקריאה, כאלה שגרמו לי לעצור ולהרהר בהן רגע.
"…שרוולים ארוכים, כיסוי ראש, חצאיות עד הברכיים עוד לפני גיל חמש, ולא יותר מחמישה סנטימטרים מעל הקרסול לאחר מכן, כי דחפים של גברים הם דבר נורא, ואת הדחפים האלה יש לרסן. עיני הגבר משוטטת כה וכה כעיני הטיגריס, עיני זרקור, ויש להגן עליהן מפני העוצמה המפתה והמסמאת שלנו… בכל צורה וגודל, היינו מלכודות וגירויים בעל כורחנו, היינו סיבות תמות וברות, אשר מעצם טבען גורמות לגברים להשתכר מתאווה…." (עמ' 17)
25.2.2020 – 10:00 – מיסה במבט נוסף
עם: יסכה הרני וד"ר איתן אור-נוי
קתדרה
אולם וייל – הנוטע 4, כפר שמריהו
25.2.2020 – 11:30 – פאשיזם
עם: פרופ' משה צוקרמן
קתדרה
מוזיאון ארץ ישראל – חיים לבנון 2, תל אביב
25.2.2020 – 14:45 – בעל כורחן: נשים נפגעות אלימות שהורשעו בעבירת המתה של בן זוגן המתעלל
כנס בשיתוף ביה"ס לעבודה סוציאלית של אוניברסיטת תל אביב, מטה המאבק לשחרור נשים נפגעות התעללות, ארגון "שוברות קירות" ואיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית.
אוניברסיטת תל אביב
הכניסה ללא תשלום בהרשמה מראש
25.2.2020 – 19:00 – משורר הספריה
מרדכי גלדמן מארח את ורדה שפין גרוס ואוה מורסיאנו
בית אריאלה – שד' שאול המלך 25, תל אביב
הכניסה ללא תשלום בהרשמה מראש
25.2.2020 – 19:30 – שתיים דובים
עם: מאיר שלו
קתדרה
מוזיאון ארץ ישראל – חיים לבנון 2, תל אביב
25.2.2020 – 20:00 – נביאים כתובים
תזמורת הבארוק הירושלמית
אנסמבל נביאי הקווינטה
אודיטוריום הכט – אוניברסיטת חיפה
25.2.2020 – 20:00 – עולם הקלאסיקה של מאסטרו אלבז
התזמורת הקאמרית הקיבוצית
מנצח: שמואל אלבז | סולן: אסי מתתיאס – כינור
פיוטר צ'ייקובסקי: סרנדה לכלי קשת
פיוטר צ'ייקובסקי: סרנדה מלנכולית, אופ' 26
קמי סן-סאנס: מבוא ורונדו קפריצ'וזו
ג'ורג' ביזה: סימפוניה ב-דו.
אולם המופעים – דורות
יום רביעי – 26.2.2020
26.2.2020 – 20:00 – עולם הקלאסיקה של מאסטרו אלבז
התזמורת הקאמרית הקיבוצית
מנצח: שמואל אלבז | סולן: אסי מתתיאס – כינור
פיוטר צ'ייקובסקי: סרנדה לכלי קשת
פיוטר צ'ייקובסקי: סרנדה מלנכולית, אופ' 26
קמי סן-סאנס: מבוא ורונדו קפריצ'וזו
ג'ורג' ביזה: סימפוניה ב-דו
היכל התרבות – נתניה
26.2.2020 – 20:00 – המיסה הגדולה של באך
אנדרס מוסטונן — ניצוח
יעלה אביטל — סופרן
אלון הררי — אלט
איתן דרורי — טנור
עודד רייך — בס
מקהלת קולות מוזיקליים, אסטוניה
אנסמבל בארוקדה
מוזיאון תל אביב לאמנות – שד' שאול המלך 27, תל אביב
26.2.2020 – 20:30 – רביעיית ארוד היידן: רביעיית כלי קשת ברה מז'ור, אופ. 76 מס' 5 ברטוק: רביעיית כלי קשת מס' 4 בטהובן: רביעיית כלי קשת מס' 7 בפה מז'ור, אופ. 59 מס' 1, "רזומובסקי 1"
הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה – לואי מרשל 25, תל אביב
יום חמישי – 27.2.2020
27.2.2020 – 10:30 – פינחס הכהן: קנאות דתית כאידאל
מרצה: יוסי נינוה
מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית – שד' הנשיא 89, חיפה
"… אני רוצה לתאר חיים שאין להם עוד מקבילים בעולם הזה; ביתר דיוק, חיים שהיו יכולים להימשך לו רק הייתי מסוגלת לראותם. אפילו עכשיו נשעים זיכרונות מסוימים בהירים יותר. …(עמ' 162)
יש לי חבר אחד שבכל פעם שאנחנו נפגשים או מדברים, או אפילו סתם מחליפים מסרונים, ברור לי לגמרי שהשיחה תגמר ב- "את הולכת להרוג אותי, אבל ממש כדאי שתקראי את …"; וכאן יבוא שם של ספר (במקרה הטוב אחד, במקרה הפחות או היותר טוב, תלוי את מי שואלים, רשימה של ספרים) או שם של סופר/ת שאני מוכרחה לקרוא. לעתים זה יהיה ספר שטרם תורגם (ואולי אף לא יתורגם) לעברית, ומיד מוכנס שמו לרשימת הספרים השמורים באמזון, להורדה ביום מן הימים לקינדל שלי, או, במקרה שתורגם, לרשימת ה"צריך". הספרים הללו לעולם לא יהיו דקים וקלילים, לעולם יהיו כבדי משקל בתוכנם ובאורכם.
לפני זמן לא רב הגיע המסרון הידוע, עם שם הספר Do Not Say We Have Nothing, ולאחר מספר ימים ההודעה המרגיעה – זוכרת את הספר שהמלצתי לך עליו? יצא עכשיו בעברית בשם "לא הכול בר חלוף".
ואכן, זה ספר שהייתי מוכרחה לקרוא.
בין ה- 15 באפריל ל- 4 ביוני, 1989, הפכה ככר טייננמאן בבייג'ינג למוקד של מחאה עממית כנגד המשטר בסין. סטודנטים (בעיקר) רבים נקבצו לככר במחאה, תוך ניצול העובדה שעיתונאים רבים מכל העולם התקבצו לבירת סין לקראת ביקורו הממלכתי של גורבצ'וב, וכך יכלו להביא את מחאתם לידיעת העולם כולו. המחאה הסתיימה על ידי הפעלת משטר צבאי ועימותים בין מפגינים לאנשי צבא, עימותים בהם נהרגו אלפי אנשים, אזרחים, סטודנטים, מפגינים.
לספרי מתח שמור מקום מיוחד בין כל הספרים שאני קוראת: המקום של הסחת הדעת, של המנוחה; המקום של "לא להתאמץ מדי", כי הנה ספר, אפילו אם מלווה אותו איזו אג'נדה, שידפדף עצמו מהחל עד כלה, מן הסתם יישכח אחרי זמן לא רב, ויכולתי "לנוח" קצת בין ספרים המחייבים מחשבה נוספת.
"איש הלחישות" אינו עונה על הדרישה הבסיסית מספר מתח: הוא לא אמין!
כי אם ארצה לקרוא ספר מהפך דפים המערב את העל-נורמלי, אקח לי ספר של סטיבן קינג, שהוא מאסטר בעירוב העולם שמעבר בתוך העולם שלנו. אלכס נורת' הוא חיקוי חיוור למדי.
גם המתח כאן הוא לא לגמרי מתח, ודאי לא "מערער" ככתוב על הכריכה הקדמית, או "מבעת" ככתוב על האחורית. למען האמת, אלמלא היה מונח ליד המטה במהלך לילה לבן, ואלמלא היה זה לילה קר למדי מכדי לגשת למדפי הספרים ולקחת לי ספר אחר, כי אז לא הייתי מחכה לסופו של הספר. הוא לא באמת מעניין. אם כי משהגעתי אל הרבע האחרון, החלטתי להמשיך עד הסוף, ולבזבז עוד שעה.
"…לספר את ההווה דורש ממני לחפור עמוק בעבר, לחצות גבולות, לרחף מעל הרים ולחזור לאותו אגם עצום ממדים שהם מכנים ים, וכל זה כששטף של דימויים ואסוציאציות חופשיות, פרכוסים גופניים, גומחות וגבנונים שהזמן חצב בזיכרונותי מנווטים את דרכי. אך האמת של הזיכרון היא יחידה במינה, נכון? הזיכרון בורר, מוחק, מפריז, מקטין, מהלל ומשמיץ. הוא צר גרסה משלו לאירועים, מפיק ממשות משלו. רבגוני, אך לכיד. פגום, אבל כן. כך או אחרת, הזיכרון שלי נושא עימו סבך כזה של סיפורים, ושקרים, ולשונות ואשליות, וחיים הקצובים על ידי גלות ומוות, מוות וגלות, עד כי אינני יודעת איך להתיר מתוכו את החוטים." (עמ' 8)
קימיה, קימי, קים סאדר היא אשה צעירה המתגוררת בפריז, ונמצאת בעיצומם של טיפולי פוריות. בעת שהיא ממתינה לתורה במחלקת טיפולי הפוריות בבית החולים הפריזאי בו היא מטופלת, לבדה בזמן ההמתנה, מושא למבטים חומלים של אנשים ונשים אחרות ואחרים הממתינים במחלקה יחד איתה:
"איך שלא יהיה, אישה לבדה במחלקת טיפולי פוריות של בית חולים כלשהו ברחבי תבל היא מושא לרחמים, גם אם הבדידות שלה הופכת את ביש המזל של יתר האנשים שהחיים הובילו לחדר הזה נסבל יותר. …" (עמ' 16)
ובזמן ההמתנה, המתנה ארוכה למדי באותו יום, היא מתחילה לספר את תולדותיה ואיך הגיעה עד הלום לקהילת מאזינים ומאזינות מדומיינת; לעתים היא פונה אל אותם מאזינים בפנייה ישירה, ומיד חוזרת לסיפור.
קימיה, קימי, קים סאדר היא מהגרת, כך ניתן להבין, כמובן, משמה, מהגרת מפרס, היא איראן של ימינו, הדֶמון האכזר, המאיים על שלום העולם כולו, פרס שפעם היתה מדינה המקושרת לעולם המערבי המודרני, ואחר כך היתה בה הפיכה, והגיע חומייני והפך אותה למדינה איסלמית המסתגרת מפני העולם.
או ככה אנו חושבות. אם ננסה להזכר בכותרות העיתונים מפעם, או נחלוף על פני החלק הזה בשיעור ההיסטוריה במהירות, ולא נעמיק במיוחד. כך התרגלו במערב להתייחס לאיראן, בלי להביט בניואנסים, בחיים שהיו שם אז, בחיים שיש שם כיום.
יש ספרים הנקראים פעם אחת, חלקם טובים יותר, חלקם טובים פחות, חלקם מיותרים, ואינני מדברת על הנזנחים, שהם מיעוט; יש ספרים שאני חוזרת אליהם אחרי שנים, אם כי יצאו בתרגום מחודש, אם משום שהתגעגעתי לתחושה המענגת שחשתי כאשר קראתים לראשונה. יש ספרים שקראתים פעם אחת ועוד אשוב אליהם.
לספרי מתח שמור מקום מיוחד בין כל הספרים שאני קוראת: המקום של הסחת הדעת, של המנוחה; המקום של "לא להתאמץ מדי", כי הנה ספר, אפילו אם מלווה אותו איזו אג'נדה, שידפדף עצמו מהחל עד כלה, מן הסתם יישכח אחרי זמן לא רב, ויכולתי "לנוח" קצת בין ספרים המחייבים מחשבה נוספת.