“Even the hardest stone can fracture. It just takes the right force, applied at the right juncture of angles.” (pp. 309) החברוּת בכל מיני קבוצות העוסקות בספרים בפייסבוק מתבררת לא פעם כמועילה ביותר; ביקורת הספר The Fifth Season ובכלל, סדרת הספרים The Broken Earth, שמן הסתם אמשיך לקראה, הופיעה פעם אחר פעם אחר פעם, ובהתפעלות […]
היה היתה נערה צעירה, סִינְדֶר שמה. היא חיה בעיר ניו בייג'ינג, זו שהוקמה על חורבותיה של מה שהיתה פעם בייג'ינג, לאחר מלחמת העולם הרביעית. המלחמה האחרונה על כדור הארץ, המלחמה שהביאה עמה שלום עולמי, וחלוקה עולמית אחרת. רק ששה אזורים כלליים ובראשם ראשי מדינה – חבר העמים המזרחי, הממלכה המאוחדת, הפדרציה האירופית, האיחוד האפריקני, הרפובליקה […]
הזמן – לא ידוע; המקום – לא ידוע; התפאורה – דירה ובה חלל משותף וארבעה חדרי שינה, מקלחת ושירותים; המשתתפים – ארבעה, שלושה גברים ואשה אחת; אין להם שמות, רק כינויים, אין להם דלת לצאת ממנה, אין להם מקום ללכת אליו. יש להם רק האחד את השני, ויש מערכת חוקים שעליהם לציית לה בכל עת, […]
בארון הבגדים שלי, בין חולצות הטריקו הספורות מקופלת חולצה אחת שחורה ועליה כיתוב באותיות מאירות עיניים: "אנחנו המכשפות שלא הצלחתם לשרוף". כי כולנו, אולי, מכשפות. אבל לא מן הסוג הרע, אלא כאלה שעצם קיומן מאיים על ההגמוניה הגברית הלבנה. כמובן ש"לא כל הגברים" כפי שעוד רגע יזעק מישהו (בדרך כלל מי שנהנה מאותה הגמוניה), ואף […]
לפני הכל: אמילי סט. ג'והן מנדל כותבת נהדר, מרתקת, מהפכת דפים, תיאוריה מציתים את הדמיון, הנושא שבחרה לדון בו, והדרך בה הגישה אותו מרתקים ונפלאים. אבל (ברור שיהיה כאן "אבל", אחרי הקדמה שכזו) סופו של הספר אכזב אותי. אולי אפשר היה לוותר על הפרק האחרון? אני לא יודעת, אבל יש בו סוג של אנטי-קליימקס, ושימוש, […]
קודם כל ולפני הכל, ובניגוד לדעתי בדרך כלל, את הספר הזה כדאי ורצוי לקרוא כספר פיזי, לא דיגיטלי (למרות שקראתיו בקינדל), וזאת משום שהספר מלוּוה באיורים, כתבי חרטומים, שהפורמט הדיגיטלי (לפחות בקינדל) עושה להם עוול. וחבל, חבל להפסיד את החלק הזה שהוא מהותי לספר. ועוד לפני הכל, למרות שכתבה כבר לא מעט ספרים, ויש שיִמְנו […]
כמה מאיתנו קוראות (וקוראים) את רשימת התודות בסופו של ספר? אני נוטה לעשות זאת באופן די קבוע. לעתים, כשפרק התודות מתארך לשלושה או יותר עמודים, אני מעדיפה לדלג, או לקרוא באלכסון (זה קורה בעיקר בספרים מסוג הגילטי פלז'ר, ועוד יותר באלה שאני קוראת באנגלית), משום שהתודות כוללות כל כך הרבה אנשים ונשים, שזה בעיקר מעייף. […]