המעון של מיס פרגרין לילדים משונים – רנסום ריגס

המעון של מיס פרגרין

אלמלא הופיע הספר הזה במקום גבוה וטוב ב"ועדת המדרוג" שבמוסף "הארץ" ואלמלא החלו מבצעי סוף השנה (הידועים בשם: ארבע במאה), כי אז קרוב לוודאי שלא הייתי שמה לב לספר הזה; מצד שני – שם שכזה לא יכול שלא למשוך תשומת לב, אז בהחלט היתה התלבטות אף לפני פרוץ המבצעים וכו'.

 אז יש לו שם משונה, אך מושך תשומת לב, וזכה למקום גבוה בעיתון לאנשים חושבים, ומבצעים (כבר אמרתי), אז לקחתי וקראתי (ואף הקדמתי קריאתו על פני ספרים אחרים).. ונהניתי. במידה כמובן. לא יצאתי מגדרי, אבל נהניתי.

 לג'ייקוב, המספר, נער אמריקני כבן שש עשרה שנים, יש, מצד אביו סב מוזר קצת. סב שברח "משם" מאירופה, באיזה קינדער טרנספורט, ונקלע במשך שנות המלחמה לבית נערים ונערות כמותו, פליטים. אחר כך יצא להלחם, אחר כך הגיע לאמריקה, מצא אשה, הוליד ילדים, ואת נכדו ג'ייקוב (יקוב, הוא קורא לו) הוא אוהב אהבת נפש.

 הוא מספר לו, לעתים, סיפורים מעניינים במיוחד, דמיוניים במידה מסוימת על בית הילדים ההוא, על הילדים המופלאים שהיו בו – האחת שידעה לרחף, וזוג האחים שכוחם היה כה רב שיכולים היו להרים סלעים כאילו היו פיסות נייר, או הילד שהיו לו דבורים בבטן, ושאר נסים ונפלאות. אפילו תמונות היו לו, של הילדים הללו, לתמוך בסיפורים.

 מצד אמו יש לו לג'ייקוב משפחה אמידה למדי שברשותם רשת בתי מסחר, וכל בני המשפחה צריכים להתחיל את הקריירה שלהם במשרות זוטרות. אמו היא הכל-אמריקנית הידועה מן הפרברים, הכל-אמריקנית האמידה מאד, כמובן.

 ויום אחד, זה שהחיים לאחר מכן יתחלקו ל"לפני" ו"אחרי" היום הזה, מקבל ג'ייקוב שיחת טלפון בהולה מסבו, זה בעל הסיפורים, הניצול, וסבו נשמע בה מבוהל כולו, כמי שרדוף על ידי שדים. והוא מפציר בנכדו שלא להגיע, משום ש"הם" יפגעו בו.

 וכאן מתחיל הסיפור – ג'ייקוב מוצא את סבו הגוסס, שומע ממנו מלים אחרונות וכל חייו נהפכים כמי שחווה (ואכן חווה) טראומה. בבקשו להחלץ מן הכאב, ואולי להתחקות סוף סוף על חיי סבו הוא מבקש לצאת למקום בו נמצא המעון של מיס פרגרין לילדים משונים באי נידח, המעון בו גדל סבו. אולי כך תבוא מנוחה לנפשו.

 או, אולי כאן מתחיל הסיפור; כאשר ג'ייקוב מגיע לאי, ונסחף להרפתקה ופנטסיה שמעורבים בה כוחות הטוב והרע, מפלצות בלתי נראות, משרתיהן מקרב בני האדם, רדיפה, וילדים משונים. באמת משונים.

 סיפור פנטסיה לבני הנעורים, וגם למי שכבר לא, מרתק למדי, מהנה למדי. אם כי, בשלב מסוים, נראה כי הסופר "נסחף" מעט לכיוון ההרפתקני. אבל ניחא, הרי זה ספר נעורים במידה לא מעטה.

 וכמה מלים על הצד החזותי של הספר: הספר הזה גדוש תצלומים וגרפיקה משובחת, עניין חשוב ובהחלט לא מבוטל, ההופך את הקריאה למענגת אף יותר.

מומלץ להעברת הזמן בנעימים.

המעון של מיס פרגרין לילדים משונים – רנסום ריגס. תרגום (משובח בהחלט): טל ארצי. הוצאת "כתר" (364 עמודים)

 (פורסם ב– 2 בדצמבר, 2012 בפורום הספרים של YNET)

(Miss Peregrine’s Home for Peculiar Children – Ransom Riggs)

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *