רובין נרצח

ככה סתם, ביום האם, נמצא תלוי על חבל, ורק שתי אחיותיו הקטנות לידו 

רובין שהיה הבן הבכור, הילד המוצלח והאהוב, הותיר חור (מה חור? בור ענק), ובתוך האין הזה צריכות אחיותיו לגדול

אמא של רובין שוקעת לאיטה באבלה

אבא של רובין עוזב לעיר אחרת

הרייט, שהיתה רק בת שנה ביום מותו של רובין, ובעצם אינה זוכרת אותו, מוקפת בנשים – אמה הנובלת, אחותה השתקנית והיפה, סבתה – אם אמה, שהיא בתו של שופט ידוע שירד מנכסיו, שלושת אחיותיה של הסבתא והמשרתת השחורה, המשתכרת שכר מגוחך, והיא היחידה המעניקה לילדה סוג של חום ואהבה.

והרייט – בת שתים עשרה וחצי – על סף גיל ההתבגרות, היא ילדה מעצבנת! לא יפה, לא חיננית, עקשנית במידה מסוימת ובעיקר רדופה בצורך הנואש לנקום את מותו של אחיה

זהו השלד, ומסביבו – עיירה דרומית נידחת, חמה עד כאב, עם כל הדמויות המוכרות לנו: משפחות ה"אצולה" המקומית, ה"זבל הלבן" , השחורים (היום קוראים להם אפריקאים-אמריקאים) החיים בשכונות שלהם, המטיפים, הצדקנים – כולם שם

ספר אפל. כזה שמצד אחד רציתי להפסיק לקרוא בו – כי הרייט מעצבנת (גם אותי), כי הוא קודר ומעיק על הנשמה; ומצד שני – הוא מרתק במידה כזאת, שרק העייפות הכריחה אותי, מדי לילה, להניחו מידי.

אז – זו לא "ההיסטוריה הסודית" , לגמרי לא! זו טארט שונה לחלוטין – יש האומרים כי הרייט היא בת דמותה בצורה מסוימת.

אפשר. לא חובה

הידיד הקטן  – דונה טארט. תרגום: חגי ברקת.  הוצאת: כנרת זמורה ביתן (650 עמודים)

(פורסם ב- 10.6.2005  בפורום הספרים של YNET)

(The Little Friend-Donna Tartt)