הקוסמת מפירנצה – סלמאן רושדי

הקוסמת מפירנצה"בשביל כישוף לא צריך שיקויים, רוחות רפאים או שרביטי קסמים. שפה המתגלגלת על לשון מוכספת יש בה קסם די והותר"

ואכן, לשונו של רושדי מכשפת ומכושפת, מלאת קסם, והקסם הזה שורה על הספר "הקוסמת מפירנצה".

 הקוסמת, ספק אשה שהיתה, ספק אגדה, מסופרת וקורמת עור וגידים מבעד לסיפורו של הזר המגיע לחצרו של המלך הגדול – מלך מלכי המלכים, כך הוא מכונה בפי נתיניו – המלך במזרח, צאצאו, אולי, של ג'ינג'יס חאן. המלך שבנה עיר באמצע שומקום ובה בריכה מופלאה שמימיה מוזהבים בשקיעה, עד שנדמתה בעיני המתבונן לזהב מותך.

הקוסמת – בת המזרח שנפלה בשבי המערביים הכופרים והגיעה לפירנצה ויצאה בחזרה, עם מנהגיה המשונים שרכשה אצל הנוכרים במערב. ולכל מקום אליו היא מגיעה, היא מפילה את כולם בקסמיה, ומשרה שלווה מוזרה על הכל.

בת בלי גיל, יפה יותר מכל אשה אחרת שאי פעם שזפה עין אנוש, נוסעת עם אהבתה על פני ימים ויבשות.

 בדרכה שלה קוראת תיגר על שלטונם של הגברים על עולמן של הנשים, במזרח ובמערב גם יחד. אשה חופשייה בדרכה, מבלי שאיש ירגיש מאוים על ידה.

 והזר המספר – כמו שחרזאדה בסיפורי אלף לילה ולילה, לוקח את השליט הכל יכול, זה שבו תלויים חייו, על פני מסע חייה של הקוסמת מפירנצה ומחייה אותה לאזניו, עד שנדמה כי לא חלפו שנים רבות מאז חיה ומתה, והריהי חיה גם בימיו אלה.

 ובערוב ימיו, כשפג הקסם, הבין המלך כי לא יוכל לשמור על העולם הקסום והיפה שיצר, וכי הכל יעלם:

 "העתיד לא יהיה כמו שקיווה לו, אלא מקום יבש, עוין ומסוכסך, שבו אנשים ישרדו כמיטב יכולתם וישנאו את רעיהם וינתצו את מקומות סגידה שלהם, ויחזרו להרוג זה את זה באש המחודשת של המחלוקת הגדולה שהוא ביקש לסיים לנצו, המחלוקת בעניין אלוהים. בעתיד תשלוט האכזריות, לא הציוויליזציה."

 ובמעין סיפור צדדי, על גורלן של נשים, מצאתי טקסט שיכול וראוי שיחקק לנגד עיניו של כל מי שחושב שנשים בוחרות למכור גופן לזנות, שפועל למען חוקיותה של הזנות; טקסט שראוי שיחקק על שעריו של כל ארגון הלוחם לשחרורן של נשים המשועבדות גם בימינו אלה (טקסט השייך לאחת הגיבורות הצדדיות, הנושא גם היא את שמה של הגיבורה הראשית – הקוסמת מפירנצה; אשה שעשתה, בעל כרחה, את המסלול ההפוך., בת אצילים מערבית שנחטפה ונסחרה, עד שמצאה עצמה בבית בושת):

 "בזמן שאת קהה לטרגדיה של חייך, את מסוגלת לשרוד. כשהבהירות שבה אלייך, כשהיא שבה בדקדקנות, היא עשויה להוציא אותך מדעתך. הזיכרון שמתעורר בך מחדש עשוי להטריף אותך, זיכרון ההשפלה, וכל כך הרבה מישושים, וכל כך הרבה חדירות, זיכרון הגברים. לא ארמון אלא בית בושת של זיכרונות, ומאחורי הזיכרונות האלה הידיעה שאלה שאהבו אותך מתים, שאין מוצא. ידיעה שכזאת עשויה לגרום לך לקום על הרגליים, לאסוף את עצמך ולרוץ. אם תרוצי מספיק מהר אולי תוכלי להימלט מעברך ומזכר כל הדברים שנעשו לך, וגם מהעתיד, הקדרות הבלתי נמנעת שבהמשך הדרך. "

 הקוסמת מפירנצה – סלמן רושדי, הוצאת זמורה ביתן. (352 עמודים)

תרגום מצוין ואחרית דבר מאירה עיניים: ארז אשרוב

 

(פורסם ב – 22 מרץ, 2010 בפורום הספרים של YNET)

(The Enchantress of Florence – Salman Rushdie)

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *