קוני ויליס המציאה מכונת שמאפשרת לעבור בזמן, לזמנים אחרים בהיסטוריה, כדי לחקור מה באמת היה שם, או לפחות כתבה על המכונה הזאת. המכונה ממוקמת באוקספורד. פעם חשבו שיהיו לה יישומים מדעיים, מן המדעים המדוייקים, אבל משהבינו שזה לא יקרו, הועברה המכונה להיסטוריונים, והם אכן מצאו בה עיסוק ועניין. אלא שתקציבים וכו' ומדעי החברה והרוח שאין להם חשיבות רבה (כאילו שזה מפתיע מישהו), דחקו את העיסוק במכונת הזמן הזו, ורק מעטים עוד יכולים לעסוק בה.

עד שבאה הליידי שרפנל, גברת אקסצנטרית במקצת ורבת ממון, שקראה בזכרונות של סבתא רבתא רבתא רבתא (אולי יש עוד) שלה, על אירוע מכונן בעברה, אי אז בשנת 1888, 15 ביוני, אם נרצה לדייק, ומשהו שקשור ב"גזע הציפורים של ההגמון" מין כן עליו הונח אגרטל עם פרחים בקתדרלה בקובנטרי, קתדרלה שנהרסה מזמן, והיא, הליידי שרפנל נחושה בדעתה לשחזר את הקתדרלה על כל פרטיה ודקדוקיה, ואף קבעה מועד לחנוכת הקתדרלה, והיא היא הממנת העיקרית, נכון לזמן הספר הזה, של מכונת הזמן וכל עבודת ההיסטוריונים.

נד הנרי, אחד מאותם היסטוריונים, שחיפש את אותו גזע הציפורים של ההגמון בהריסות הקתדרלה, בזמן הפצצות הלופטוואפה ב- 1940, נשלח הלוך וחזור בזמן, עד שהוא מתחיל לסבול מעייפות הקשורה למסעות בזמן (מעין ג'ט-לג שכזה, הגורם ללוקים בו לעייפות מוגברת ולגילוי לב חסר מחסומים). כדי לנוח מאותה עייפות נשלח הנרי לשנת 1888, לשיט רגוע על התמזה, ועל הדרך לתקן איזה פגם ברצף המרחב-זמן, פגם שזוהה במעבדה.

מנוחה הוא הדבר האחרון שהצליח הנרי למצוא. במקום זאת מצא עצמו ברומן מן המאה ה- 19, רומן המתכתב עם "שלושה בסירה אחת מלבד הכלב" של ג'רום ק. ג'רום, וגם עם "טוב ויפה ג'יבס" של פ. ג'. וודהאוס, עם מלומדים אוקספורדיים מן התקופה,  הדנים בשצף קצף באירועים המשפיעים על ההיסטוריה : האם יכול מאורע יחיד, או מעשה של יחיד או מחדל להשפיע על מהלך ההיסטוריה, ולהסיט את רצף המאורעות, או שמה שקרה הוא שצריך היה לקרות, וכל שינוי יחיד זה או אחר לא יכול היה לשנות דבר.

ויש גם סיפור אהבה, בעצם יותר מאחד, ויש תיאורים משעשעים למדי של התקופה הוויקטוריאנית, ונדודים בזמן, בין מה שהיה למה שהיה לפני כן.

את קוני ויליס פגשתי בעבר, עם אותה מכונת זמן ממש, ב"ספר יום הדין" המצוין ביותר, אז נשלחה היסטוריונית למאה ה- 14, לתקופת המגיפה השחורה ועידן הקרח הקטן, ועתה חזרתי אליה, בעקבות המלצה של גיורא קלין בפורום הספרים ז"ל.

הספר הזה אף הוא מומלץ עד מאד ומשעשע עד מאד, ועל הדרך, בלי שנרגיש, מחכים לא מעט.

To Say Nothing of the Dog – Connie Willis הוצאת Bantam Spectra,

510 עמודים

הספר יצא בעברית בשם "מלבד הכלב" בהוצאת כנרת זמורה ביתן

לרכישה

וכמה ציטוטים שאספתי לאורכו של הספר:

“Infatuation was a lot like time-lag, an imbalance of chemicals, cured by a good night’s sleep.”

“The world hasn’t been truly silent since the beginning of the Industrial Revolution. Even the Victorian era had had trains and steam launches to contend with, and in the cities, the rattle and clop of traffic which would shortly become a roar. And both Twentieth and Twenty-First Century have an electronic hum that’s always present.”

 “This is the way the world ends, not with a bang but an elopement.”