הימים ימי קורונה וסגר חלקי; אנשים ונשים נקראות ונקראים להשאר בבתים עד יעבור זעם או עד שיתבהר המצב; סא"ל שמועתי, שדרכי ההפצה שלו השתפרו פלאים מאז המצאת הווטסאפ והפייסבוק, עובד שעות נוספות ומפיץ תילי תילים של הודעות והתראות, וגם הודעות והתראות סותרות, תיאורית קונספירציה כאלה ואחרות, תוך שהוא נעזר במומחים עלומים אך ידועי שם.

זמן נפלא לאסקפיזם. זמן נפלא לקרוא ספר מתח, מקומי, שאפשר לזהות בו תרחישים אפשריים או קיימים (או קונספירטיביים) מעכשיו ומכאן, משקעי עבר אמיתיים או מדומים, זמן ל"הערעור האחרון" ספרם המשותף של ליעד שהם ויובל אלבשן, שהביאו עמם, כל אחד, הן יכולת נפלאה לספר סיפור, והן אג'נדות שונות שאיכשהו הם מצליחים לשלב בספריהם.

בספר הזה נכנסים ומשתלבים יחדיו – מעמדו של בית המשפט העליון: אקטיביזם שיפוטי כן או לא, תחושות הקיפוח העדתי, הממשל החדש שירש את מפא"י, ניסויים רפואיים בחיילי צה"ל, השימוש באצטלת הבטחון כדי לפעול במחשכים, ועוד.

משה גילון, נשיא בית המשפט העליון, סמל למעמדו האייקוני של בית המשפט, אקטיביסט משפטי הנלחם על אותו מעמד אייקוני הוא הגיבור הראשון בספר. גילון שכל לא מכבר את רעייתו האהובה והקשרים המשפחתיים עם בתו טעונים למדי, ועם בנו מרוחקים לגמרי.

טקס הפרידה משופט אחר בבית המשפט, המשנה לנשיא הוא הרקע לשרשרת הארועים בבסיסו של הספר.

הפצרותיו של גילון בפני המשנה כי ישאר עוד תקופה, על מנת ששופט אחר, מתנגד נחרץ לאקטיביזם השיפוטי ול"דיקטטורת בית המשפט העליון" כדבריו, לא ימונה למשנה, נפלו על אזניים ערלות; ואולי מפוחדות. גילון כלל לא היה בטוח שהפרישה המתוכננת אינה נובעת מלחצים נסתרים, שלא לומר: סחיטה, אך אין לו כל הוכחות לכך.

שופט אחר בבית המשפט העליון – דוד ינאי – מ"צעירי" בית המשפט, הוא הגיבור השני בסיפור. ינאי, מי שבא מרקע "נחשל", שהיה תלמיד מצטיין וסטודנט מצטיין, כמעט בן מאומץ של גילון, שקרב אותו אליו וטיפח אותו לאורך שנים, שגם כיום הוא איש סודו והאדם הקרוב לו ביותר.

אבל אין אדם שאין לו סודות, וכל אחד מן הגיבורים (ומגיבורי וגיבורות המשנה) נושאים עמם סודות.

גילון התעלף בטקס הפרידה ממשנהו, אולי בגלל מתח רב מדי, אולי בגלל בעיות בריאות אחרות.

ינאי הגיע ממשפחה הרוסה, בנסיבות שיתבררו לאט לאט לקורא/ת, וזהו עניין הידוע אמנם לכל הרשויות הנוגעות בדבר, אך פחות לציבור, ואף לאשה שהוא אוהב, דניאלה, בתו של גילון; אף ממנה הוא מסתיר הן עניינים הנוגעים למשפחתו, הן עניינים שבינו לבין גילון.

ועוד בספר – שר משפטים שצמח בפריפריה, ונחוש להשאיר חותם, גם במחיר פגיעה אנושה במימסד הקיים, ובעיקר בבית המשפט העליון.

וברקע, איפשהו, הד לסיפור שהיה חסוי במשך שנים – ניסוי רפואי שנעשה בחיילי צה"ל, בתקופה מסוימת. ("הד", כאמור, שכן רבים ההבדלים בין מה הניסוי האמיתי לבין זה המוזכר בספר).

מכל אלה רקחו שהם ואלבשן סיפור שקשה להניח מן הידיים, וכולו נקרא מכריכה עד כריכה ביום אחד.

מומלץ לסוגתו.