הַבִּקעה – ג'ומפה להירי – 4 באוקטובר, 2014

הבקעהכמו שהאישי הוא פוליטי, כך הופך הפוליטי להיות אישי; מעשהו של האחד, בתוך תנועה פוליטית, יכול ומשפיע על חייו ומותו, ועל חייהם של כל הקשורים אליו, והדורות הבאים אחריו, אחריהם.

סוּבּאש ואוּדָיָאן שני אחים, קרובים מאד זה לזה. כה קרובים עד שסובאש, הבכור, החליטה להמתין שנה לפני כניסתו לבית הספר כדי שיטכל ללמוד יחד עם אחיו הצעיר ממנו. סובאש, הילד, הנער האחראי, ההססן, הנגרר לעתים אחר משובותיו של אודיאן. שניהם גרים בבית שבפאתי כלכותה, על סף הבקעה ששני האגמים שבה מתחברים זה לזה עם גשמי המונסון, והופכים לביצות מצחינות בימים אחרים. בקעה שבתוכה גם מועדון גולף יוקרתי, שאין הם יכולים כמובן להכנס אליו, כי אין להם הצבע הנכון או הכסף הנכון או שניהם.

סובאש ואודיאן גדלים בצל עצמאותה של הודו, על פלגיה השונים, הדתות, האנשים שגורשו מבתיהם, העוני הרב וההבדלים המעמדיים.

הפוליטי – אודיאן, הצעיר, מצטרף לתנועה (או שמא – מחתרת) הנקסליסטית, תנועה מהפכנית מאואיסטית ששמה לה למטרה להלחם את מלחמתם של העניים במנצליהם, ראשיתה בנַקְסַלְבָּרִי, במהומות מקומיות של אריסים כנגד בעלי האדמה והמשכה, כדרכם של רעיונות הנופלים על קרקע פורייה בדיוק בזמן, בלהט מהפכני, לעתים עיוור לתוצאות, והרבה אלימות.

האישי – סובאש בחר, בבגרותו, לנסוע לאמריקה, ללמוד שם אוקיינוגרפיה, להתכנס בתוך החיים השלווים של האקדמיה.

אלא שלחיים ולפוליטיקה היו תכניות אחרות לגביו.

"רוב האנשים משליכים את יהבם על העתיד, מניחים שהוא יגיע בגרסה הרצויה להם. מתכננים בעיוורון, חוזים דברים שלא קיימים. זוהי פעולת הרצון. זהו הדבר שנותן לעולם מטרה וכיוון. לא מה שיש אלא מה שאין." (עמ' 199)

מברק המגיע לסובאש, יום אחד, טורף את הקלפים ואת כל תוכניותיו, ומחייב אותו לשוב לביתו שבהודו, לאיזשהו זמן; הפוליטי השיג את האישי, הפך אותו לבלתי רלוונטי במידה מסוימת.

מאותו זמן ומקום הפכו חייו של סובאש לאחרים מאלה שתכנן לעצמו, מאלה שהניח לזמן ולמקום להוביל אותו אליהם; הבחירות הפוליטיות של אחיו הצעיר, והנמהר לעתים, השפיעו וישפיעו על שארית חייו החל מאותו זמן. עליו ועל הקרובים לו.

"היעדר-אֵם היה כמו שפה נוספת שהיה עליה ללמוד, שפה שהתגלתה במלוא מורכבותה ודקויותיה רק אחרי שנים של לימוד, ואפילו אז, כיוון שהיתה שפה זרה, מעולם לא למדה אותה על בורייהּ." (עמ' 333)

 

הבקעה יצטרף, מן הסתם, ל"מדף ספרי-הודו", למרות שמרבית עלילתו מתרחשת דווקא מעבר לאוקיינוס, בעולם החדש, בארצות הברית. אלא שכל הקורה בו קורה משום דברים שקורים וקרו במולדת הישנה, תת-היבשת, וכל האישי שבו מושפע מן הפוליטי.

מינורי, שקט, כאילו אגבי; דיווח כמעט יבש. ואף-על-פי-כן – חודר חדרי בטן.

 

מומלץ

 

הַבִּקעה – ג'ומפה להירי. תרגום: מיכל אלפון. הוצאת עם עובד. 442 עמודים

The Lowland – Jumpa Lahiri

 

 

לרכישה

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *