ארכיון תגיות: דיסטופיה

משחקי הרעב-עורבני חקיין – סוזן קולינס

עורבני חקיין

קודם כל ולפני הכל – אזהרת –ספוילר- !! מי שמבקש לקרוא את שני הספרים הראשונים בסדרה – משחקי הרעב ומשחקי הרעב-התלקחות (ושניהם בהחלט מומלצים) טוב יעשה אם לא יקרא סקירה זו.

קטניס אוורדין, נערה בת 17 מן המחוז ה- 12 בפטנאם; הנערה ששרדה את משחקי הרעב בגיל 15 ועוררה עליה את זעם הקפיטול. משום שעוררה עליה את זעם הקפיטול, שאין להמרות פקודותיו אף פעם, ובמלאת 75 שנים לכינון הממשל בקפיטול, בצעד חסר תקדים נקראה, שוב יש לומר, לקחת חלק במשחקי הרעב, כדי להזכיר לכל מי שחשב להרים ראש כנגד הקפיטול, כי הקפיטול לעולם לא יסלח ולא יאפשר זאת, וכי נקמתו מהירה וכואבת. משתתפי משחקי הרעב בשנת היובל כולם שורדים מאומנים ומיומנים מצליחים, בחלקם, להחלץ מתוך הבועה בה מתנהלים משחקי הרעב, והספר השני מסתיים בבשורת האיוב שמתבשרת קטניס, כי מחוז הבית שלה הוחרב על ידי הקפיטול. למען יראו וייראו כל החושבים להרים ראש כנגד הקפיטול.

 הספר השלישי בסדרה – עורבני חקיין – מספר את סיפורה של קטניס כסמל לכל המורדים באשר הם, בכל המחוזות, המתאמנים בחשאי ליום בו יוכרז המרד כנגד הקפיטול.

להמשיך לקרוא

Share

משחקי הרעב – התלקחות – סוזן קולינס

משחקי הרעבלפני הכל – אזהרת ספויילר: הביקורת הזו מתיחסת לספר השני בסדרה, אולם עשויה לכלול ספויילרים הנוגעים לספר הראשון.

טרילוגיה, וזה נכון לכל או רוב הטרילוגיות, מורכבת מספר ראשון שאפשר לקראו בפני עצמו, כזה שיש לו סיום סגור פחות או יותר, ספר שני המתחיל במקום בו הסתיים הספר הראשון והמסתיים בסוף פתוח / המשך יבוא, וכמובן ספר שלישי הסוגר כל אותם קצוות פתוחים שנותרו מן הספר הראשון והספר השני.

משחקי הרעב – התלקחות – מציית לכלל הזה במלואו: הספר הראשון משחקי הרעב  מסתיים בשובה של קטניס לביתה, לאחר משחקי הרעב בהם יצאה מנצחת, אלא שבניגוד לחוקי המשחק, לא צייתה עד הסוף להוראות (שהשתנו, כזכור, במהלך המשחק, כדי להגביר את עניין הצופים), ויחד איתה הוכרז כמנצח גם המשתתף השני מן המחוז – פיטה, שבין שניהם נרקם רומן – האם לצרכי התכנית בלבד? או שמא רומן אמיתי?

ואלה כללי המשחק: "כללי משחקי הרעב פשוטים. כעונש על ההתקוממות, כל אחד משנים-עשר המחוזות מחויב לשלוח בת אחת ובן אחד, המכונים 'מיועדים', להשתתף במשחקים של אותה שנה. עשרים וארבעה המיועדים נכלאים בזירה פתוחה ורחבת ידיים שעשויה להימצא בכל שטח שהוא, ממדבר לוהט ועד ארץ שממה קפואה. במהלך כמה שבועות המתחרים נלחמים זה בזה למוות. המנצח הוא המיועד או המיועדת ששורדים אחרונים."

קטניס הפרה את כללי המשחק; יותר מזה, באקט של התמרדות, בשידור מול פני האומה, "כופפה" את היד לשליטים, והם לא אוהבים שמכופפים להם את היד.

להמשיך לקרוא

Share

1984 – ג'ורג' אורוול

1984ניפגש במקום שאין בו חשיכה הוא משפט מפתח בספר הזה, ומשמעותו מתבהרת רק לקראת סופו של הספר – לא מקום בהיר וטוב, שאין החשיכה מעיבה עליו כלל, אלא חדר חקירות המואר 24 שעות ביממה, כדי לבלבל, כדי להקשות, כדי לענות את הכופרים בעיקר.

 את 1984 קראתי לראשונה בימי נעורי, בבית הספר התיכון, כאשר שנת 1984 נראתה רחוקה למדי; אחר כך התברר כי זו גם שנת תשמ"ד וכל מיני חוזי שחורות מצאו בצירוף הזה אותות מבשרי רעה, אבל זהו כבר עניין אחר.

בקריאה שניה, ומאוחרת למדי, זו שבאה בדרך זו או אחרת מתוך מאורעות אקטואליים אלה ואחרים – בעיקר כאלה העוסקים, בעקיפין, באיסור על מחשבה פוליטית מסוג מסוים, בקריאה שניה ומאוחרת זו גיליתי כי יש דברים שנחרתו בזכרון, ולא עזבו אותו, למרות שחלפו כמה עשרות שנים מאז הקריאה ההיא, של גיל הנעורים (ומי שמכיר קצת מסיפורי דאז, יכול לזכור כי בתקופה ההיא קראתי שניים-שלושה ספרים במקביל, ובקצב לא איטי כלל וכלל, כך שלזכור פרטים מתוך ספר – צריך הספר להיות בעל משקל מיוחד).

 זכרתי את סיפור המסגרת, זכרתי מהו הדבר המפחיד ביותר, את ה"הפרד ומשול": "המפלגה רוצה בשלטון אך ורק לתועלתה שלה. אין אנו מעוניינים בטובת אחרים; אנו מעוניינים אך ורק בשלטון. לא בעושר ולא במותרות ולא בחיים ארוכים ולא באושר; רק בשלטון, בשלטון צרוף… אנו שונים מכל שלטונות-המעטים שבעבר בכך שאנחנו יודעים מה אנחנו עושים. כל האחרים, אפילו אלה שהיו דומים לנו, היו מוגי לב וצבועים… אנחנו איננו דומים להם. אנחנו יודעים ששום אדם אינו תופס את השלטון מתוך כוונה לותר עליו. השלטון אינו אמצעי; השלטון הוא מטרה."

  להמשיך לקרוא

Share

משחקי הרעב – סוזן קולינס

משחקי הרעב

דיסטופיה – דיסטופיה (dystopia) היא ההיפך מאוטופיה. חברות דיסטופיות מאופיינות בדרך כלל בעריצות שלטונית וניצול האנשים.

ברוב היצירות הדיסטופיות, ממשלה מושחתת יוצרת או משמרת איכות חיים ירודה עבור האנשים, לעתים תכופות תוך כדי התניית הציבור שהחברה היא טובה וצודקת, אפילו מושלמת. רוב היצירות הדיסטופיות מתרחשות בעתיד.

 ריאליטי – תוכנית מציאות; מאפייני תוכנית המציאות:

  • הזולת, המתחרה, הוא אויב. על מנת לנצח יש להתחרות באחרים. ובכך נזנח לחלוטין האידיאל של שיתוף פעולה.
  • תאי הווידוי
  • הצבעות וניפויים
  • שופטים, או יועצים

 (ההגדרות נלקחו מתוך ה-וויקיפדיה)

 "פאנֶם, המדינה שקמה על חורבות המקום שנקרא פעם אמריקה הצפונית… האסונות.. הבצורות.. הסופות.. השרפות .. הים שגאה ובלע חלקים נרחבים כל כך מהיבשה.. המלחמה האכזרית על אמצעי המחיה הדלים שנותרו. התוצאה היתה פאנֶם, עם הבירה המזהירה – הקפיטול – המוקפת שלושה עשר מחוזות, אשר הביא שלום ושגשוג לכל אזרחיה. ואז הגיעו 'הימים החשוכים', התקוממות נגד הקפיטול. שנים עשר מחוזות הובסו, והמחוז השלושה עשר חוסל כליל. 'אמנת הבגידה' העניקה חוקים חדשים שיבטיחו את השלום. … "

  להמשיך לקרוא

Share

בז וניאלה – מרגרט אטווד

בז וניאלה(קריאה חוזרת)

 מתישהו במהלך הקריאה ברכתי על המשבר הכלכלי הגדול שנפל על העולם בשנתיים האחרונות; משבר שאיכשהו צמצם חלק מהצריכה המיותרת, הבזבזנית והחזיר סוג של שפיות להתנהלות הכלכלית של העולם. משבר שאולי הרחיק אותנו קצת מהדיסטופיה שב"בז וניאלה".

 כי ב"בז וניאלה" העולם הוא עולם של תאגידים המטפחים צריכה בזבזנית ומיותרת, ומפתחים עוד ועוד מוצרים ש"כולם צריכים".

בעולם הזה ישנם המתחמים המוגנים של העולם המערבי / התאגידי, בהם מתגוררים החוקרים המועדפים ובני משפחותיהם, בהם מפתחים את גלולות הנעורים הבאות שיעלו הון רב, משבטים ומייצרים בעלי חיים עם תכונות של בעלי חיים אחרים, כדי שיתאימו לצריכה; כך למשל – השתלזיר שהוא חזיר שבהנדסה גנטים מגדלים לו איברים חליפיים לאיברי האדם, או הכלזב – שהוא החלאה של כלב וזאב, כלב שמירה מצוין שלעולם ובשום פנים ואופן אסור להתקרב אליו, משום שהוא לא ניתן לביות.

וישנם העופות עם הרבה רגליים לאוהבי הפולקעס.

 וישנן עוד המצאות סודיות – שכפול גנטי של אדם עליון במידה מסוימת, מוזר במידה אחרת, תמים ורך כתינוק שנולד, מכיוון אחר – אדם שלא ידע תשוקה ולא שנאה, לא קנאה ולא עצבות…

לא יהיו בו גזענות ואמונות תפלות, יהיה חסין למחלות, לא יהיה לו רכוש, לא תהיה לו משפחה – רק שבט – אדם קדמון חדש נעלה על האדם….

להמשיך לקרוא

Share

מעשה השפחה – מרגרט אטווד

מעשה השפחהוַתֹּאמֶר, הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ; וְתֵלֵד, עַל-בִּרְכַּי, וְאִבָּנֶה גַם-אָנֹכִי, מִמֶּנָּה.  וַתִּתֶּן-לוֹ אֶת-בִּלְהָה שִׁפְחָתָהּ, לְאִשָּׁה; וַיָּבֹא אֵלֶיהָ, יַעֲקֹב.  וַתַּהַר בִּלְהָה, וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן. (בראשית פרק ל', ג'-ה')

 ליפרד היא שפחה, אשת פריון, במדינת גלעד (זו המוכרת לנו כארצות הברית של אמריקה) – בחלקה הצפוני (המוכרת לנו כמדינת מיין). לליפרד בגדים אדומים כדי לציינה ולהבדילה משאר הנשים, שאינן שפחות.

לגברות ניתנו בגדים כחולים

למשרתות – בגדים ירוקים

לנשות העניים – בגדים מפוספסים בכל מיני צבעים

ל"דודות" המפקחות והאחראיות למוסר הנשים – בגדים חומים

ליפרד שייכת לדור המעבר, זה שהכיר את אמריקה והחופש של פעם; אמה היתה פמיניסטית, חד-הורית, היא עצמה ניהלה רומן עם גבר נשוי, ולאחר שהתגרש החלה לחיות עמו, ואף נולדה להם בת.    כל כך הרבה חטאים…

"יש יותר מסוג אחד של חירות, אמרה דודה לידיה. חירות ל… וחירות מ… . בימי האנרכיה היתה חירות ל… עכשיו מוענקת לכם חירות מ… . אל תזלזלו בה. "

להמשיך לקרוא

Share