לא מעט ספרים נפתחים בסצינה האחרונה שלהם. מין אקספוזיציה שכזו. הקוראת יודעת כבר מן ההתחלה שהאיש מת, או שהיה פיצוץ, או שהם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה, ואחר כך פורש/ת הסופר/ת את כל הדרך עד לאותו רגע סופי, איתו נפתח הספר. זיו מן הסתם קרא אף הוא לא מעט ספרים, ואף הוא פותח […]
את קמילה לקברג אני בהחלט אוהבת; כלומר: אהבתי. מתוך סדרת ספרי "פילבקה" שלה (שכלל לא ידעתי שזו סדרה) קראתי שני ספרים, ובהחלט אהבתי הן את כתיבתה והן את העלילות, ואף הבטחתי לעצמי להגיע ליתר חלקי הסדרה, גם אם לא לפי סדר הוצאתם לאור. לכן, כשיצא לאור ספר חדש, מסדרה חדשה, שמחתי עד מאד, ומיד השגתי […]
The past and the future are both part of a single continuum.” (PP 572) הרבה זמן עבר מאז קראתי ספר שהתחלתי להתגעגע אליו עוד בזמן הקריאה; ספר שרציתי להגיע עד סופו, ובו בזמן שלא ייגמר כל כך מהר, ספר שיש סיפור נפלא לספר, תיאורי יום יום חיים לגמרי של תקופה בהסטוריה, צורך עז להפעיל את […]
מסע בזמן מופיע בלא מעט ספרים, סרטים, תוכניות טלוויזיה. יש בהם כאלה העוסקים במקרים פרטיים, שאין להם שום נגיעה להיסטוריה הכללית, כמו, למשל, הסיפור "העבר המת" של אסימוב, העוסק ביכולת להסתכל (אך לא לקחת חלק) בעבר; לצפות באירועים שקרו, ובמקרה הספציפי המתואר – הממציא המבקש לדעת האם הוא האשם במותה של בתו בשריפה. או "אשתו […]
דו"ח נטישה את ארונדהטי רוי הכרתי כבר מספרה הקודם "אלוהי הדברים הקטנים" שהיה כל כך קסום ופיוטי ויפה ועצוב; על כן שמחתי מאד כשיצא לאור ספרה החדשה "המשרד לאושר עילאי". לכן, מה רבה אכזבתי מן ההרגשה שהספר "לא סוחב", שהוא מלא מדי בפרטים, אמנם חשובים ביותר, אבל העלילה נשארת מאחור, אם יש בכלל עלילה. יש […]
יולה, שפעם קראו לה איילת, כשהיתה ילדה, גדלה בקיבוץ, כמו כל הילדים, ועזבה את הקיבוץ כמו רבות ורבים מבני הדור שלה. חלקם התברגנו והתבססו, מעטים עשו להם שם בעולם או בארץ, ויש גם כאלה שמחפשים את מקומם. יולה עדיין מחפשת, כך זה נראה. נודדת בעולם, הצטרפה להארה קרישנה. מצאה שם אהבה, ואחר כך כבר לא. […]
על גב הספר מופיע תיאור קצר – "נורה ובעלה, זוג צעיר וחסר ניסיון שממתין להולדת ילדו הראשון, שוכרים מבעוד מועד את שירותיה של הגב' א' שתטפל בעבודות הבית ובתינוק שיוולד…" ובהמשך, איך נהיו תלויים בה בניהול חייהם היומיומי. ואני לא יכולתי שלא להזכר בספר "שיר ענוג" של לילה סולימאני, ולהתמלא דאגה שמא גם כאן יהיה […]