האי של נשות הים – ליסה סי

האי של נשות הים – ליסה סי

אלמלא הגיע הספר הזה לידי, ככל הנראה לא הייתי יודעת מה ארע בג'ג'ו, האי הקוריאני, בשלושה באפריל, 1948.כנראה לא הייתי יודעת עניינים רבים נוספים הנוגעים לקוריאה בכלל, ולאי ג'ג'ו בפרט, משום ששיעורי ההסטוריה שלנו, בבית הספר, כללו בעיקר הסטוריה יהודית וישראלית, וקצת הסטוריה כללית, בעיקר מערבית, כשהמזרח הרחוק נותר עלום למדי. אפילו באוניברסיטה, שיעורי ההסטוריה עסקו בעיקר במערב, ואם רציתי לדעת יותר על מקומות אחרים, הייתי צריכה לפנות לתחום התמחות אחר (אבל זה כלל לא שייך לספר).

הספר הזה – "האי של נשות הים" – גדול, אם כן, מסך מרכיביו, משום שהוא פותח צוהר לעולם אחר ושונה (ואותי הוא אף מפנה להשלמת ידע, גם אם כללי למדי, באתרי מרשתת שונים).

ובכן – ה- 3 באפריל 1948 נחשב ליום בו החלה ההתקוממות בג'ג'ו, כנגד המשטר הקיים – אוטוקרטיה בחסות אמריקאית, שלאחר מלחמת העולם השניה ולפני מלחמת קוריאה. היום הזה היווה נקודת מפנה ביחסיהן של שתי גיבורות הספר – יונג-סוק ומי-ג'ה. שתי נשים צעירות, נשואות, אמהות, שנפשן קשורה זו בזו, שחייהן עברו עליהן יחד, מאז היו ילדות צעירות, עת מי-ג'ה הגיעה לכפר בו התגוררה יונג-סוק.

בימים ההם שלטה יפן בקוריאה, ואף שהאי היה מרוחק מן היבשת, זרועות השלטון הגיעו עד אליו, יחד עם החוקים המפלים אוכלוסיה בשטח כבוש. האי, הנמצא באמצע הדרך, לערך, בין יפן לקוריאה שימש "קרש קפיצה" בין המדינות, הכובשת והכבושה, ועל כן, בכל זמן נתון היו בו לא מעט חיילים יפנים. הקוריאנים היו בין הפטיש לסדן; כדי להתפרנס נאלצו חלק מהם לפעול בשירות יפן, ועל כן איבדו לא מעט מכבודם, הם וצאצאיהם ונחשבו "משתפי פעולה".

מי-ג'ה היתה בתו של משתף פעולה כזה, ועל אף שהוריה הלכו לעולמם, והיא גודלה על ידי דודה ודודתה (שאף הם בזו לה והתיחסו אליה כאל פחוּתה מהם), מעמדה נחשב לפחוּת בקרב הקהילה הכפרית.

הכפר בו גדלו שתיהן שכן לחוף הים. החברה בו היתה חברה מאטריפוקלית – חברה בה הנשים עובדות ומפרנסות, זוכות לעצמאות מסוימת, אולם בעלי הדעה, בעלי הרכוש, נשארו הגברים. הגברים אגב עסקו בעיקר בשמירה על הילדים, בישולים וישיבה במרכז הכפר כדי לדון בענייני היום והשעה.

יונג-סוק ומי-ג'ה הצטרפו לקולקטיב של נשים שעיסוקן שליית מזון מן הים, תוך חלוקתו ביניהן, שמירה על מִכסות דיג וציד, כדי שיצמחו יבולים חדשים, ותמיכה האחת בשניה. לכל קולקטיב כזה היתה מנהיגה אחת שנבחרה על ידי חברותיה, כזו שתדע להשליט סדר, להחליט על אזורי דיג וציד, על מעמדן של הנערות הצעירות יותר, ושמירה על בטיחות ככל שניתן, כדי למנוע אבידות בנפש.

הנשים צללו לעומקים שונים ללא כל ציוד צלילה, למעט משקפות וסכינים, והסיכון בעבודתן היה רב. הצלילות נערכו בהתאם למחזורי הגאות והשפל, והמאכלים שנאספו שימשו הן לסחר והן לביתה של כל אחת. בנוסף לכל בית היתה חלקת אדמה בה גודלו חמישה סוגי דגן, לסייע בכלכלת המשפחה.

טקסי הדת נערכו על ידי שאמאנית, בתקופות מסויימות בסתר, משום שהשלטונות אסרו לעתים על קיומו של הפולחן.

בתוך כל אלה גדלו שתי הנערות הצעירות, נישאו בשידוכין, הרו ללדת, יצאו לעבודות ציד ודיג בצלילה במקומות אחרים, ושבו אל הכפר.

השינויים הפוליטיים החיצוניים, המרידות הפנימיות בקוריאה, חילופי השלטון בין יפנים לאמריקנים ומשטר החסות שלהם, כל אלה,  השפיעו לא מעט על חייהן שלהן ושאר האנשים סביבן.

באחת ההתקוממויות כנגד השלטון וצעדי התגמול, נפער קרע עמוק בין שתי הנשים, קרע שכלל לא ברור אם ניתן לאחותו. חייהן נפרדו לערים שונות וליבשות שונות, וצריך היה שיימצא הרצון ותימצא החמלה, כדי שתוכלנה לחזור לאיזשהו קשר.

יותר מן הסיפור האישי-פרטי של שתי הנשים ומשפחותיהן, הספר הזה פותח חלון להסטוריה של קוריאה ולדרכי החיים בה, ובכך הופך הסיפור הכמעט בנאלי, המסופר בשפה "שטוחה" לרוב, סיפור שאין בו ייחוד, לסיפורה של תקופה מרתקת ובלתי מוכרת (לי, לפחות).

וככזה כדאי מאד לקראו.

והערה אחת חשובה למתרגמת (ולשאר המתרגמים באשר הם): אומרים על מי שמת שהוא "נפטר" אך ורק אם הוא יהודי מעל גיל 13; אדם כזה נפטר מעול המצוות. כל השאר – נשים יהודיות, גויים וגויות לא נפטרים, אלא מתים. השימוש ב"נפטר" בספר הזה (ובאחרים) שלא במשמעותו הנכונה "עוצר" את הקריאה, וחבל.

האי של נשות הים – ליסה סי. תרגום: דורית בריל-פולק. הוצאת: מודן. 424 עמודים

The Island of the Sea Women – Lisa See

לרכישה

לרכישה בפורמט דיגיטלי (לא לקינדל)

תגובה להאי של נשות הים – ליסה סי

  1. אלה יווניה יקרה,
    אני מתרגמת הספר, ואני שמחה שנהנית ממנו. אני מקווה שאת מבינה שחלק מההנאה מהספר כרוכה בטיב התרגום – אם הוא לא היה קולח וקריא, ההנאה הייתה נפגעת.
    השקעתי בתרגום ספר זה – כבכל תרגומיי – מחשבה רבה. היה עליי ללמוד את הרקע ההיסטורי, להבין מונחים מקצועיים הכרוכים בעבודת ההאניו ולתעתק שמות ומילים מקוריאנית – שפה קשה ביותר לתעתוק.
    ברצוני להעמיד אותך על טעותך (שהיא טעות נפוצה) בנוגע ל"מת" ו"נפטר". הבנתי שאת סבורה שרק יהודים נפטרים, וגויים מתים סתם. לידיעתך – לסברה הרווחת ש"נפטר" פירושו "נפטר מעול מצוות" אין ראיה במקורותינו. הכוונה במונח נפטר היא "נפטר מן העולם" במובן "נפרד מן העולם". (אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו"). הפרשנות שלך היא טעות נפוצה.
    את יכולה לסמוך עליי, שכמתרגמת ותיקה לא אטעה בעניין כזה. להתראות – והמשיכי לכתבו את סקירותייך היפות.

לא ניתן להגיב

אלה יווניה קוראת ספרים