ארבע-עשרה שנים מתום הספר הקודם – Something Rotten , ת'רזדיי נקסט היא כבר אשה מיושבת למדי בדעתה ובביתה. לנדן בעלה כותב ספרים, בעיקר ספרי הדרכה, משום שספרי קריאה "סתם", אין להם הרבה ביקוש. עם כל תכניות הריאליטי בטלוויזיה, וההיטפשות הכללית, (נשמע מוכר?) ספרים אינם ממש סחורה מבוקשת.

בת חמישים.

“…That’s the thing about hitting fifty. All your life you think the half century is death’s adolescence, but actually it’s really not that bad, as long as you can remember where you left your glasses.” (pp. 17)

בת חמישים. יש לה בן, פריידיי, שעכשיו הוא בן שש-עשרה מעצבן, קם בצהריים, נוהם בתשובה לשאלות, ובכלל – בלתי נסבל למדי, כמו רוב בני השש-עשרה.  יש לה גם שתי בנות – טיוזדיי, בת שתים-עשרה, מתימטיקאית מחוננת, וג'ני, בת העשר. בדרך כלל מסתגרת לעצמה בענייניה. פריידיי, למרות היותו בן שש-עשרה מעצבן, התגלה ככשרון עתידי במשמר הזמן, והם מבקשים לגייסו לשורותיהם. הוא פחות נלהב.

מחלקות המבצעים המיוחדים, למיניהן, פורקו כמעט לגמרי, ולת'רזדיי בעלות משותפת במפעל לשטיחים ושאר כיסויי רצפה.

“The Special Operations Network was instituted in 1928 to handle policing duties considered either too unusual or too specialized to be tackled by the regular force. Amongst the stranger departments were those that dealt with vampires (SO-17), time travel (SO-12), literary crime (SO-27) and the Cheese Enforcement Agency (SO-31). …

…90 percent of the service was disbanded during the winter of 1991–92. Of the thirty-two departments, only five were retained. My department, the Literary Detectives, was not among them” (pp. 25)

אבל לא באמת.

ת'רזדיי מגיעה מדי בוקר למפעל השטיחים שהוא גם סוג של מסווה למה שהיתה פעם המחלקה שלה, פשעים ספרותיים, ומשם מגיעה מדי יום אל עולם הספרות, כדי להמשיך לתפעל אותו, על מנת שהספרים הנקראים ימשיכו לעמוד לשימושם של הקוראים והקוראות.

“Books suffer wear and tear, just the same as hip joints, cars and reputations. For this reason all books have to go into the maintenance bay for a periodic refit, either every thirty years or every million readings, whichever comes first. …”

במהלך ארבע-עשרה השנים נכתבו חמישה ספרים על קורותיה של נקסט, לא לגמרי נאמנים למקור, למען האמת. ארבעה מהם מלאים וגדושים בסקס, אלימות, מתח ושאר תבלינים האהודים על הקוראים, והחמישי, כולו גל חדש, צמחונות, בודהיזם, מדיטציות ושאר עניינים רוחניים.

אף אחד לא קורא את הספר החמישי.

משום אופיים השונה כל כך של הספרים, יש לנקסט שני ייצוגים בעולם הספרות – ת'רזדיי1-4 ות'רזדיי5. ובהתאמה – הראשונה כולה אש להבה, מרדנית, אלימה, ששה אלי קרב, והשניה, עדינה, חיישנית, רוחנית.

שתיהן מעצבנות את ת'רזדיי האמיתית, במידה שווה, כל אחת מסיבותיה.

שתיהן מבקשות להצטרף כסוכנות למשמר הספרות, ושתיהן משמשות כשוליות לת'רזדיי בעבודתה.

במהלך הספר כולו יעמוד העולם בפני כליון, משום איזו בעיה עם התקדמות הזמן, ומשום שפריידיי מסרב להצטרף למשמר הזמן (ועל כן יש איום כי יוחלף בגירסה משופרת של עצמו, מנומסת הרבה יותר, עם מוטיביציה רבה יותר). שוב יש איום על חייה של נקסט, לא ברור מטעם מי.

ישנו נסיון של תאגיד גוליית' לעבור לעולם הספרות, פיתוח מעניין שבו יימכרו סיורים לעולם הספרות, לתיירים עשירים, כמובן, שיעשירו עוד ועוד את קופתו של התאגיד שאינו יודע שובע.

וריאליטי.

“…Reality TV was to me the worst form of entertainment—the modern equivalent of paying sixpence to watch lunatics howling at the walls down at the local mad house….

…these days of junk TV, short attention spans and easy-to-digest sound bites, it seemed that the book, the noble device to which both Bowden and I had devoted much of our lives, was being marginalized into just another human storytelling experience also-ran, along with the epic poem, Greek theater…” (pp. 29)

ישנה ירידה באחוזי הקריאה, ירידה דרמטית

“The Outlander Reading Index has dropped once again for the 1,782nd day running… and although there are certain books that will always be read, we are finding that more and more minor classics and a lot of general fiction are going for long periods without even being opened….” (pp. 45)

ובכן – ריאליטי. ישנה הצעה בעולם האמיתי, הנתמכת גם בתוך עולם הספרות, להפוך את הספרים, את הקלאסיקה, לתוכניות ריאליטי; הספרים ייכתבו מחדש, על פי הצבעות הקוראים, וגיבורי וגיבורות הספרים יצטרכו לעמוד במשימות ממשימות שונות (כל בני משפחת בנט, ב"גאווה ודעה קדומה" התבקשו להתחפש לדבורים), ותהיה הצבעה מי מן הגיבורות או הגיבורים יודח מן הספר.

כל אנגליה עוצרת את נשימתה לקראת כתיבתו מחדש של הספר הראשון שייכנס לתוכנית הריאליטי-ספרים: כן, "גאווה דעה קדומה".

בספר הזה, כמו ביתר הספרים, ישנן עלילות משנה, שכל אחת מהן מרתקת בפני עצמה, וכולן נשזרות האחת לתוך השניה, עד שקשה להניח את הספר מן הידיים.

למשל – דברים מוזרים שאני לומדת תוך כדי קריאה: השטן, באמצעות שלוחיו, מפתה נפשות תועות אל הגיהנום בדרכים שונות ומשונות; אחת מהן היא לזמן בעל מקצוע כלשהו לבצע מלאכה מסוימת בבית (הנחת שטיח, חיבור מכונת כביסה או מכשיר חשמלי אחר) ולשלם לאותו בעל מקצוע בכסף "מסומן". משיעשה האיש שימוש בכסף, או אפילו בחלקו, נידונה נשמתו לאש המצרף.
אז צריך מאד להזהר ממי מקבלים תשלום.

בתום הקריאה, כמו בספרים הקודמים, נותרת הקוראת עם תובנות חדשות על הספרות והספרים בכלל, ואף-על-פי-כן לא תוותר על המשך הקריאה בספרים אחרים ובכלל, גם אם נוספה לה עוד נקודת מבט על ספרים וספרות.

הספר הזה, בניגוד לקודמיו, נשאר עם סוף פתוח.

למרות זאת, אניח מידי מעט את קורותיה של ת'רזדיי נקסט, ואשוב אליה, בקרוב, לאחר קריאת ספרים אחרים, ממקומות אחרים ומזמנים אחרים.

מומלץ בהחלט, ומשובב נפש לגמרי.