האמת היא שקצת מדכא להתחיל את השנה עם ספר שאני נוטשת, ועוד בעמוד 240, מה שמוכיח, לפחות שניסיתי. באמת ניסיתי. על הכריכה, במסגרת השבחים הרגילים, נאמר כי המבקרים התייחסו אליו, בין השאר, בתור "הגירסה המילניאלית לספר התיקונים של ג'ונתן פראנזן. ובכן, בהחלט חשבתי על פראנזן בזמן הקריאה, ולא מעט. אלא שפראנזן עושה את זה לאין […]
במקום אחר כתבתי היום – הגיע הזמן שאחדל מקריאת הספרים הבינוניים, ואחזור לספרים הטובים והטובים מאד. כי גם ספר שנועד רק להעביר את הזמן, כדאי שתהיה לו איזושהי איכות. וזו, בקצרה, דעתי על הספר. אמנם קראתיו מהחל עד כלה, וכל מטרתו היתה להעביר את הזמן, בלי להתאמץ, אבל זהו ספר שני ברציפות (עם נובלה מקסימה […]
מצד אחד, הספר נקרא מכריכה לכריכה בשטף וברצף; מצד שני, בעוד יומיים לא ייזכר ממנו דבר (ואז אשוב ואקרא את הביקורת הזו, כדי להזכר). אני לא כל כך זוכרת היכן קראתי איזושהי ביקורת די נלהבת על הספר הזה, ועל כן, באחד הימים הורדתי אותו לקינדלי, כדי שיהיה לי ליום של "להעביר את הזמן עם משהו […]
דו"ח נטישה. ניסיתי. אף חרגתי ממנהגי וחיפשתי ביקורות נוספות על הספר, לפני שאני מוותרת עליו, ורובן היללו ושיבחו אותו. ובנוסף, הספר יצא בסדרת "עין טובה" שאך לא מזמן בירכתי על קיומה, ועל מבחר הספרים המצוינים שבה. אפילו עובדת היותו רומן היסטורי לא עמדה לספר הזה. הוא פשוט לא מספיק טוב. רומן היסטורי הוא סוגה שבהחלט […]
את קמילה לקברג אני בהחלט אוהבת; כלומר: אהבתי. מתוך סדרת ספרי "פילבקה" שלה (שכלל לא ידעתי שזו סדרה) קראתי שני ספרים, ובהחלט אהבתי הן את כתיבתה והן את העלילות, ואף הבטחתי לעצמי להגיע ליתר חלקי הסדרה, גם אם לא לפי סדר הוצאתם לאור. לכן, כשיצא לאור ספר חדש, מסדרה חדשה, שמחתי עד מאד, ומיד השגתי […]
דו"ח נטישה את ארונדהטי רוי הכרתי כבר מספרה הקודם "אלוהי הדברים הקטנים" שהיה כל כך קסום ופיוטי ויפה ועצוב; על כן שמחתי מאד כשיצא לאור ספרה החדשה "המשרד לאושר עילאי". לכן, מה רבה אכזבתי מן ההרגשה שהספר "לא סוחב", שהוא מלא מדי בפרטים, אמנם חשובים ביותר, אבל העלילה נשארת מאחור, אם יש בכלל עלילה. יש […]
אלמלא היה הספר הזה כל כך קצר, כנראה שהייתי מפסיקה לקראו אף לפני סופו; היה אפילו רגע, בעמוד 149 שחשבתי שדי. מספיק. אבל המשכתי, כי ממילא לא נשארו עוד הרבה עמודים, ולא היה כל כך גרוע. לא קראתי את ספרו הקודם של בלונדל "רכבת בוקר לפריז" שזכה לתשבחות לא מעטות, ואם היו לי ציפיות מן […]