ספרות מקור

חנינה – מאיה וקסלר

איך להתחיל? זה ספר מתח, אבל לא באמת ספר מתח. אין גופה שצריך למצוא את הרוצח או הרוצחת. יש גופה, אבל כבר מהתחלה יודעת הקוראת מי הרג את מי ולמה. אין שום תעלומה שצריך לפתור. אבל יש חיים, שעד לפני איזה זמן היו רגילים לגמרי, פחות או יותר, כי אין באמת חיים רגילים לגמרי, וכל […]

תנינה במישור החוף – טלי כהן-צדק

בוקר רגיל. לגמרי רגיל. קמה בבוקר, מארגנת את כולם לצאת, שהבעל לא ישכח ארנק, המונית מחכה לו בחוץ, כריכים לילדות לבית הספר,  עוברת על הדואר, מארגנת את הבית, שיהיה מסודר כשתחזור, מתלבשת, נכנסת למכונית ונוסעת לעבודה. יש פרזנטציה חשובה היום. הכל (כמעט) על אוטומט. לזכור לכבות את הגז, לזכור לנעול את הבית, עוברת על הרשימה […]

מגלה החולשות – ישי שריד

בכל פעם שמופיעה כותרת בעיתון על איזו חברת סייבר ישראלית שמכרה טכנולוגיה המאפשרת ריגול אחרי אנשים, לכל מיני משטרים שנחשבים אפלים, אני קצת מתכווצת, כאילו שיש לי חלק, עקיף לגמרי כמובן, בכוחות הרשע האלה. המחשבה שאין שום דבר חסוי אצל מי שהם מטרות המעקב הזה, מדירה את מנוחתי. אחר כך אני חוזרת לחיים הרגילים, כי […]

מזל יתומה – גלית דהן-קרליבך

לפני כתריסר שנים, באחד מירידי הספרים השנתיים פגש אותי מכר אחד ותחב לידי ספר אחד ואמר לי – את זה את מוכרחה לקרוא. ומאחר שסמכתי על טעמו, קראתי את הספר הזה, שהיה הראשון של גלית דהן קרליבך, ולאחר שקראתיו הסכמתי עם הממליץ. ומאז אני קוראת את כל ספריה, גם אלה שנכתבו לבני הנעורים. ובכל אחד […]

שנים טובות – מאיה ערד

לאורך רוב רובו של הספר הזה מצאתי עצמי מתלבטת בין הרצון להמשיך לקרוא (למען האמת, קשה להניחו מן היד) לבין התחושה שהאשה הזו, שכותבת את כל המכתבים האלה שקובצו לספר אחד, לא באמת מעניינת. לא לגמרי. אשה שהיו לה חיים בסך הכל די בנאליים. אולי קצת יוצאי דופן כי נדדה קצת בין ארצות, לפני שהתיישבה […]

זאבה – מעין רוגל

הספר הזה מאד מתעתע. לרגע הוא אפל, לרגע הוא ריאלי, מהחיים, ואז הופך למיסטי (נו, טוב, מעין רוגל אוהבת את הצד האפל הזה, הלא לגמרי מוכר; הייתי אומרת: לא לגמרי שפוי. אבל זה חלק מהכיף בספרים של רוגל, החלק הזה, הפארא-נורמלי). הספר הזה הוא בסימן שתיים: שתי גיבורות לא קשורות (לכאורה), שתי נובלות לא קשורות […]

הראשונות – שהרה בלאו

הראשונות הן הנשים הראשונות שהיו פעם, כשנכתב ספר הספרים. רוב רובו של הספר הזה מוקדש לגברים, כי ככה זה בעולם, את ההיסטוריה כותבים המנצחים, והפטריארכיה ניצחה. אז, כשכתבו את התנ"ך. גברים כתבו את התנ"ך, ולכן הנשים מעטות בו. מעטות מאד. לחלקן אין אפילו שם (כמו כל מיני ספרים שיצאו לאור בשנים האחרונות – בתו של […]

אלה יווניה קוראת ספרים