ארכיון חודשי: מרץ 2020

זמן שאול – עמליה רוזנבלום

מזמן מזמן, לפני חמישה וחצי שבועות, כשרק התחילו לדבר כאן על הקורונה המוזרה הזו בסין, ורצוי היה מאד להתרחק מאנשים שבדיוק שבו משם, נסעתי לקיבוץ לבקר את אמי, והלכתי לומר שלום לפרלמנט הוותיקים, המתכנס על אחת המרפסות. אחרי שהבטחתי שהפעם האחרונה שביקרתי בסין היתה ביולי 2012, הוזמנתי לשבת עמם מעט, והשיחה התגלגלה, בין השאר לספרים. "קראת את הספר של עמליה רוזנבלום?" נשאלתי; "טרם" אמרתי, "אבל הוא מחכה לי". "תקראי, כדאי לך."
אז הבטחתי שאקרא.

אחר כך באו ימים שבהם התכנסנו, כולנו, יותר ויותר בבתינו, וזמן הקריאה התרחב פלאים, והלב לעתים התמלא חרדות ומועקות, ואז קראתי ב"הארץ" מאמר של עמליה רוזנבלום, שיש לה בו טור קבוע, שנתן גושפנקא לחרדות ומועקות (גם) בימים של חוסר ודאות.
וידעתי שהספר הבא שאקרא יהיה הספר הזה "זמן שאול".

את שאול סמל, גיבור הספר, תיעבתי כמעט מן ההתחלה; שאול סמל, סופר מצליח מאד, נמצא, בתחילת הספר, בניו יורק של אחרי פיגועי ה- 11 בספטמבר, לאחר חצי שנת הוראה באוניברסיטה כמרצה אורח, על סף שובו לארץ, עניין ההופך את היום הזה, שבוע לאחר הפיגועים ליום הגרוע ביותר, לטעמו, באותה שנה. והוא כל כך לא רוצה לחזור. כל כך טוב לו להיות מרצה נערץ ומוערך, שלא אכפת לו מאף אחד, להיות רחוק מהביצה המקומית, מהלחצים לשוב ולכתוב, כי כבר עשר שנים לא הוציא ספר; רחוק מהשתתפות בארועי ספרות מקומיים וקרתניים (לטעמו), כמו תחרות הסיפור הקצר, שהוא נקרא לשפוט בה, או ניהול איזה פסטיבל בפריפריה, רחוק מאשתו לשעבר, ומשני ילדיו המתבגרים, רחוק מאמו השתלטנית.

להמשיך לקרוא

שלוש משאלות – ליאן מוריארטי

אחד מהגילטי פלז'רס (לא מצאתי מונח בעברית באתר האקדמיה, אולי "חטאי תענוגות" יתאים כאן?), הוא לקרוא, מפעם לפעם ספר המוגדר כ-צ'יק-ליט (עוד מונח שטרם נמצאה לו מקבילה בעברית), כזה שלא מחייב שום דבר, שנקרא מכריכה-עד-כריכה במהירות ובעונג רב (אם הוא כתוב היטב, כמובן), שלא משאיר דבר חוץ מעננה קטנה נעימה בשולי התודעה. כאלה הם ספריה של ליאן מוריארטי, שלא פעם אני צריכה לשוב אל הביקורת שכתבתי עליהם כדי להיזכר בתוכנם.

דומה שמוריארטי עלתה על נוסחה מנצחת, מה גם שספרה "שקרים קטנים גדולים" עובד לסדרת טלוויזיה מצליחה; היא כותבת רהוטה, אינטליגנטית, שנונה במידה, פמיניסטית במידה, ותמיד-תמיד טווה עלילה מרתקת, עם איזה סוד או אירוע שיתפענחו בסוף הספר.

הספר "שלוש משאלות" נפתח בחגיגית יום ההולדת השלושים וארבע של שלושת הגיבורות-האחיות: שלישייה – לין וקאט (תאומות זהות) וג'מה, השלישית, שאינה זהה אך נהרתה ונולדה יחד אתן. במהלך הערב, לקראת סיום הארוחה באחת ממסעדות היוקרה בעיר, לאחר עוגות יום ההולדת (שלוש עוגות, אחת לכל אחת) ושירת "יום הולדת שמח" (שלוש פעמים, שיר לכל אחת) מתפתח איזה ויכוח בין שלושתן שמסתיים בפציעה של האחות ההרה ממזלג פונדו שנתקע, בטעות, בבטנה, בפציעה נוספת של אחות שניה, זו שבטעות נעצה את מזלג הפונדו בבטן אחותה ההרה, פציעה שנגרמה מפגיעה בשולחן, תוך התעלפות ונפילה, והאחות השלישית האחראית להזמין אמבולנס, ללוות את אחיותיה לבית החולים ולהודיע לכל בני המשפחה.

מה הביא לויכוח הנוקב, זה שבסיומו ננעץ מזלג פונדו בבטנה של אשה הרה?
על השאלה הזו עונה הספר.

להמשיך לקרוא

מכונות כמוני – איאן מקיואן

בראשית היה אייזק אסימוב, והוא נתן חיים לרובוטים, ואפילו חוקים בסיסיים נתן להם, להתנהגותם:

  1. לא יפגע רובוט לרעה בבן אדם, ולא יניח, במחדל, שאדם ייפגע.
  2. רובוט חייב לציית לפקודותיו של אדם, כל עוד אינן סותרות את החוק הראשון.
  3. רובוט ידאג לשמור על קיומו ושלמותו, כל עוד הגנה זו אינה עומדת בסתירה לחוק הראשון או לחוק השני.

באחד מספרי הסיפורים הקצרים שלו, סיפר אסימוב על ניסוי שנערך בבית אחד, עם רובוט בשם "טוני". טוני הוצב בביתה של אשתו של אחד המדענים החוקרים, בעת שבעלה נעדר (לצורך הניסוי מהבית). טוני דמה בכל דבר ועניין לאדם אמיתי, אולם עם יכולות של מכונה. הניסוי נועד לבדוק כיצד יתמודד אדם (במקרה הזה אשה, עקרת בית) עם נוכחות רובוט-בית, והאינטרקציות ביניהן. איני זוכרת באיזה ספר קראתי, או את שמה, או את שמו של בעלה, אבל את טוני אני זוכרת.

בטוני של אסימוב נזכרתי כשפגשתי את "אדם", הרובוט שנקנה על ידי המספר – צ'רלי פרנד. אדם היה אחד מתוך עשרים וחמישה רובוטים, הדגמים הראשונים שעדיין היו דגמי נסיון, ויחד עם זאת הועמדו למכירה לציבור הרחב.

"לשנים עשר דגמים מהמהדורה הראשונה הזאת קראו "אדם" ולשלושה עשר קראו "חוה". נדוש, אמרו כולם, אך מסחרי. המדע כבר הפריך את תפיסת הגזע הביולוגי ועשרים וחמישה הדגמים תוכננו על פי מגוון מוצאים אתניים. היו שמועות ואחר כך תלונות על כך שלא ניתן להבדיל בין הערבי ליהודי. תכנות אקראי בצירוף חוויות חיים יעניקו לכולם חופש גמור בהעדפה מינית. …" (עמ' 10)

להמשיך לקרוא

סיד – אסתי ג. חיים

אנשים נושאים עמם סודות בכל אשר ילכו, לעתים לאורך כל חייהם. משהו שאינם רוצים להתוודות עליו בפני איש. בגלל בושה, בגלל פחד.

ויש סודות חונקים, שאי אפשר כלל לספר. אפילו אם מנסים.

אפילו אם מנסות.

כן, יש קטגוריה אחת של סודות, כאלה הקשורים במקרה או מקרים רבים, שנשים רבות (וגם לא מעט גברים) מכירות. סודות שלא מדברות עליהם. סודות שכשמנסות לדבר משהו עולה בגרון ומחניק את המלים. ואת מנסה ומנסה, ולא מצליחה.

והשנים עוברות, והחיים כבר לא יהיו מה שהתכוונת שיהיו ולפעמים הם מתפרקים לך לגמרי, או שאת מצליחה להחזיק, לפחות את המסגרת, אבל בפנים את חלולה.

ולא רק את. כמו אבן שזורקים למים ומעגלים-מעגלים מתרחבים סביבה, כך גם המשפחה שלך, והחברות שלך, והחברים שלך, והחברים שלכם, והחברים והחברות של הילדים, והמורים, ומקום העבודה. כולם מושפעים, והם אפילו לא יודעים מה פגע בהם, מה פגע בך. כי זה סוד.

אָלִיה, גיבורת "זיכרון סמוי, הנובלה הראשונה בספר, חזרה ערב אחד מאסיפת הורים בגן, הגן של נוגי שלה, בת השלוש. שכונה לא ממש מרכזית, עם רחובות צדדיים, לא לגמרי מוארים.

כשהגיעה לביתה כבר היתה מישהי אחרת. והיה נדמה לה שזה תיכף יעבור, תוך יום או יומיים, או שבוע, או חודש, או בשנה הבאה. אבל זה לא עבר.

להמשיך לקרוא

רציחות האלפבית – אגתה כריסטי

הוצאת עם עובד החלה, בשנים האחרונות, להוציא לאור בתרגום מחודש כמה וכמה מסופרי המתח שאהבנו לקרוא לפני עשרות שנים, ביניהם, כמובן, המלכה הבלתי מעורערת – אגתה כריסטי. תרגום חדש מטבע הדברים הופך את הקריאה לנגישה יותר, ודאי לבני הדור הצעיר (שלא יבינו על מה ולמה ההתרגשות), ואף לבני דורי שהתרגומים הישנים נראים להם לפתע (או לא לפתע) מגושמים למדי.

ואם בתרגום עסקינן, איני מקנאה כלל וכלל במתרגמת המצוינת של הספר הזה – מיכל אלפון – שנאלצה לבחור בין שמירה על סדר האלפבית העברי, לבין זה הלועזי, ולהחליף את האות C ב- ג' (ואז למצוא שמות דומים לאנשים ולמקומות). אלפון בחרה באלפבית העברי, ולוּ שאלה אותי הייתי בוחרת אחרת, ומוסיפה ביאורים, אבל פרט לכך, הרי שתרגומה מעולה לגמרי.

הרקול פוארו, אחד משני גיבוריה האלמותיים של כריסטי, קיבל לביתו מכתב ובו הודעה על רצח שעתיד להתרחש בעיירה אנדובר בתאריך מסוים, וחתום על ידי א.ב.ג. ואכן, ביום שנקבע במכתב נרצחה אשה אחת באנדובר, ששמה גב' אשר.

זמן קצר לאחר מכן התקבל מכתב הנוקב ברצח עתידי בעיירה בקסהיל-און-סי, ואכן בתאריך הנקוב נרצחה באותה עיירה אשה צעירה, העלמה ברנרד.

המכתב השלישי הצביע על רצח עתידי בגמפטון-און-סי, אך עוד לפני שהספיקה המשטרה להערך, התבצע הרצח הנוסף, והפעם הנרצח הינו אדם מוכר, עשיר ורב השפעה – סר ג'פרי גלדסטון.

להמשיך לקרוא

אם טובה דיה – בב תומס

איך לכתוב ספר? איך לגשת למלאכת הכתיבה? האם הרעיון קודם לסיפור? האם הסיפור כותב את עצמו או שהסופר/ת יודע/ת מה יהיה סופו? האם כל הדמויות מגובשות, או שאפשר לפעמים להגיע לאמצע הספר ומתברר שהוא "לא מספיק ארוך", ואז צריך "לעבות", אולי להוסיף דמויות, אולי להרחיב בתיאורן של הקיימות? והעלילה – האם היא מגובשת דיה? וכמה להרחיב בעלילות המשנה? והאם לכלול איזו אג'נדה בספר? כי אם לסופר/ת יש אג'נדה ברורה ומובהקת, למה שלא יפתו את הקורא/ת העתידי/ת עם סיפור שיש לו (סוג של) מוסר השכל?

בב תומס, כך למדתי מאתר ההוצאה קרטיס בראון, היתה, בעברה פסיכולוגית קלינית בשרות הבריאות הציבורי וכעת עובדת כיועצת ארגונית בתחום בריאות הנפש ותחומים אחרים. דומה למדי לגיבורת הספר של – רות הרטלנד.

רות הרטלנד עומדת בראש מרפאה לטיפול בנפגעי טראומה, טיפול בשיטה מיוחדת האמור לספק פתרונות מהירים (יש שיאמרו "אינסטנט") לבעיות הנובעות מטראומה, בתוך ששה מפגשים שבועיים. המרפאה, כמו כל שירותי הבריאות ובריאות הנפש, סובלת מתקצוב חסר ו"חיה" בעיקר מתרומות קרן מסוימת. המרפאה מנסה לפתור את בעיותיהם של אלה שהמערכת הממשלתית לא פנויה לטפל בהם.

לרות הרטלנד היתה פעם משפחה "לדוגמה"; בעל אוהב ותאומים, בן ובת. עתה היא גרושה, בתה נמצאת בקצה השני של העולם ובנה נעדר מזה מספר שנים. אמה של רות מעולם לא היתה אם מתפקדת מספיק, כך לפחות בזכרונותיה, ועתה היא נמצאת בדיור מוגן, בשלבי דמנציה מתקדמים.

באחד הימים הגיע למרפאה לפגישה עם רות בחור צעיר שהזכיר לה, במראהו, בדיבורו, בג'סטות הקטנות, את בנה הנעדר. הופעתו אל הצעיר מערערת את נפשה של רות, ובמקום לנהוג במקצועיות המצופה ממנה ולהעבירו למטפל/ת אחר/ת החליטה לטפל בו בעצמה. מובן שהחלטה כזו יחד עם מצבה שלה אינה החלטה מקצועית, ועל כן בחרה להסתיר את תחושותיה ורגשותיה גם מפני היועץ שלה, אליו היתה פונה בכל פעם שחשה שנסדקת היכולת המקצועית שלה.

להמשיך לקרוא

הערעור האחרון – ליעד שהם ויובל אלבשן

הימים ימי קורונה וסגר חלקי; אנשים ונשים נקראות ונקראים להשאר בבתים עד יעבור זעם או עד שיתבהר המצב; סא"ל שמועתי, שדרכי ההפצה שלו השתפרו פלאים מאז המצאת הווטסאפ והפייסבוק, עובד שעות נוספות ומפיץ תילי תילים של הודעות והתראות, וגם הודעות והתראות סותרות, תיאורית קונספירציה כאלה ואחרות, תוך שהוא נעזר במומחים עלומים אך ידועי שם.

זמן נפלא לאסקפיזם. זמן נפלא לקרוא ספר מתח, מקומי, שאפשר לזהות בו תרחישים אפשריים או קיימים (או קונספירטיביים) מעכשיו ומכאן, משקעי עבר אמיתיים או מדומים, זמן ל"הערעור האחרון" ספרם המשותף של ליעד שהם ויובל אלבשן, שהביאו עמם, כל אחד, הן יכולת נפלאה לספר סיפור, והן אג'נדות שונות שאיכשהו הם מצליחים לשלב בספריהם.

בספר הזה נכנסים ומשתלבים יחדיו – מעמדו של בית המשפט העליון: אקטיביזם שיפוטי כן או לא, תחושות הקיפוח העדתי, הממשל החדש שירש את מפא"י, ניסויים רפואיים בחיילי צה"ל, השימוש באצטלת הבטחון כדי לפעול במחשכים, ועוד.

משה גילון, נשיא בית המשפט העליון, סמל למעמדו האייקוני של בית המשפט, אקטיביסט משפטי הנלחם על אותו מעמד אייקוני הוא הגיבור הראשון בספר. גילון שכל לא מכבר את רעייתו האהובה והקשרים המשפחתיים עם בתו טעונים למדי, ועם בנו מרוחקים לגמרי.

טקס הפרידה משופט אחר בבית המשפט, המשנה לנשיא הוא הרקע לשרשרת הארועים בבסיסו של הספר.

להמשיך לקרוא

Apeirogon – קולום מק'קאן (Colum McCan)

בסוף הספר (לא ספויילר) יש שתי ילדות מתות. שתי ילדות השוכנות בממלכת הילדים התת-קרקעית, כפי שהגדירה זאת אחת משתי האמהות של הילדות המתות – נורית פלד אלחנן, אמה של סמדר אלחנן.

סמדר אלחנן פלד נהרגה בפיגוע במדרחוב בן יהודה ביום 4 בספטמבר, 1997. בת 14 היתה במותה.

"At first when you hear about an explosion, any explosion, anywhere, you keep hoping that maybe this time the finger of fate will not turn toward you. Every Israeli knows this." (pp. 218)

מין תקופה כזו, שכל אדם שחי כאן אז זוכר בדיוק אותה הרגשה. כולם מתקשרים לכולם. בודקים שכולם בחיים.

גם אני. בפורים בשנת 1996 התפוצץ מחבל מתאבד בכניסה לדיזנגוף סנטר. בתי בת ה-15 אז עבדה באותו יום באחת החנויות שם. במשך שעה ניסיתי להתקשר לאן שיכולתי, כשיכולתי משום שמרבית הקווים "נפלו" ולא ניתן היה להתקשר כלל. השעה הארוכה בחיי. עד שהודיעה לי שהיא יצאה משם.

סמדר לא התקשרה. והזמן עבר ועבר, והיא לא התקשרה.

באותה שנה שסמדר נהרגה נולדה אביר. נולדה בצד הלא נכון של הסכסוך.

להמשיך לקרוא

לוח ארועים שבועי – 15-21.3.2020

הערת המלביה"ד: נכון, ימי קורונה וזה, ויש סיכוי שחלק אם לא כל האירועים יבוטלו.
הרשימה מעודכנת על פי מה שידוע כרגע; יש לבדוק בסמוך לארועים עצמם (הערה נכונה לכל זמן, אך במיוחד עתה).
יכול להיות שאני אופטימית, או נאיבית, או סתם לא מודעת למה שקורה.
אבל אולי, רק אולי, ישתנה פתאום המצב לטובה – ואז לאן תלכו אם לא תדעו?

יום ראשון – 15.3.2020

15.3.2020 – 18:00 – הסלון הספרותי: על הדבש ועל המוות / ערן בר גיל
מנחה: ד"ר אריק גלסנר
עם: ערן בר גיל
משכנות שאננים – ימין משה, ירושלים

יום שני – 16.3.2020

16.3.2020 – 19:30 – שבעת הסלילים של יונה וולך
הקרנת הסרט ושיחה עם הבמאי
בית יד לבנים – רמת השרון

16.3.2020 – 20:00 – נתן יונתן בצוותא
מנחה: נועם סמל
צוותא – אבן גבירול 30, תל אביב

16.3.2020 – 20:30 – מראה שחורה וסיפורה של שפחה
עם: יונתן גת וד"ר הדס כהן
אלכסנדר בירגארדן – מודיעין

יום שלישי – 17.3.2020

17.3.2020 – החל מ- 14:00 – חגיגות פטריק הקדוש
מולי בלומס – הירקון 100, תל אביב

17.3.2020 – 20:30 – התרנגולים: הרמיקס
עם: תזמורת המהפכה
אודיטוריום – שד' הנשיא 140, מרכז הכרמל, חיפה

17.3.2020 – 20:30 – פסטיבל באך בירושלים: מבחר קנטטות וקונצ'רטי
דוד שמר, מנצח וסולן בצ'מבלו (ישראל)
עודד רייך, בס
תזמורת הבארוק ירושלים
הנדל- הפתיחה לאופרה "רינלדו"
קנטטה רי"ב 56 : "בחדווה אשא את הצלב"
הקונצ'רטו הברנדנבורגי מס' 5- סולנים עידית שמר ודוד שמר.
קנטטה רי"ב 82- "די לי"
אולם הכנסים – ימק"א – ירושלים

17.3.2020 – 21:00 – דניאל רובין והלהקה
נוקטורנו – בצלאל 7, ירושלים

יום רביעי – 18.3.2020

18.3.2020 – 19:30 – דיסנילוגיה: קיצור תולדות הנסיכות
עם: דורון פישלר
סוראמארה – סעדיה גאון 24, תל אביב

18.3.2020 – 20:15 – אגי משעול: נביאה בעירה
מתנ"ס גדרות

יום חמיישי – 19.3.2020

19.3.2020 – 20:00 – כאור בשולי הענן: סיפור חייה ויצירתה של לאה גולדברג
עם: ד"ר מוטי זעירא, מיטל טרבלסי
האוניברסיטה הפתוחה – רעננה

יום ששי – 20.3.2020

20.3.2020 – 10:00 – מחברת משלך / שרית אליהו ועדי ברוש
השקה
סיפור פשוט – שבזי 36, נווה צדק, תל אביב

20.3.2020 – 11:30 – מיתרים שלובים
עם זמרי מורן ורביעיית דולצ'ה
צוותא – אבן גבירול 30, תל אביב

20.3.2020 – 12:00- ארץ אביונה: חייה ושירתה של לאה גולדברג
עם: פרופ' נסים קלדרון
בר גיורא – אבן גבירול 30, תל אביב

20.2.2020 – 14:00 – משפחות אמיתיות ובדיוניות
עם: מאיר שלו
טוקהאוס – נמל תל אביב

20.3.2020 – 14:00 – פסטיבל באך בירושלים: הסונטות לחליל
דוד שמר, צ'מבלו; עידית שמר, חליל; אורית מסר-יעקובי, צ'לו
אולם הכנסים – ימקא – ירושלים

שבת – 21.3.2020

21.3.2020 – 11:11 – שחרית מוזיקלית: ברהמס, סטרווינסקי, ברוך, ארנסקי
אסי מתתיאס כינור | שמחה חלד  צ'לו |  ויקטור סטניסלבסקי פסנתר
ברהמס: סונטה לצ'לו ופסנתר במי מינור אופ.38
סטרווינסקי: דיברטימנטו לכינור ופסנתר בעקבות "נשיקת הפייה" מאת צ'ייקובסקי
ברוך:  "כל נדרי" לצ'לו ופסנתר אופ.47
ארנסקי : שלישיית פסנתר מס.1 ברה מינור אופ.32
צוותא – אבן גבירול 30, תל אביב

21.3.2020 – 20:00 – נורית גלרון
גריי – יהוד

21.3.2020 – 21:00 – שומרות לילה
טרמינל 4 – מתחם התחנה, תל אביב

 

בתקווה לימים מלאי שמחה ובריאות

מארועי השבוע בתרבות וספרות – 8-14.3.2020

יום ראשון – 8.3.2020

8.3.2020 – 10:00 – יום האשה הבינלאומי: יום עיון והרצאות (ופינוקים)
משרד עו"ד SGF – מבוא גרופית 4, קומה 1, תל אביב

8.3.2020 – 14:15 – טריו גליל
מוצרט – טריו בסול מז'ור ק. 496
מנדלסון – טריו מס' 2 בדו מינור אופ' 66
אודיטוריום הכט – אוניברסיטת חיפה

8.3.2020 – 18:00 – פורימפו: קונצרט פורים חגיגי
בהשתתפות תלמידי הקונסרבטוריון
הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה – לואי מרשל 25, תל אביב
הכניסה חופשית ובתחפושות

8.3.2020 – 19:00 – 50 שנים לפטירת עגנון
עם: חיים באר ויוסף סאקס
תמול שלשום – סלומון 5, ירושלים

8.3.2020 – 19:30 – טיציאן
מרצה: יונתן הירשפלד
קתדרה
מוזיאון ארץ ישראל – חיים לבנון 2, תל אביב

8.3.2020 – 20:00 – הצבעים הנסתרים של פרידה קאלו
עם: יערה קידר
קתדרה
מוזיאון ארץ ישראל – חיים לבנון 2, תל אביב

8.3.2020 –  20:00 – התעוררי משנת היופי שלך: על תדמית האשה בסרטי דיסני
מרצה: משי אייד
בר "הברזל 36" – הברזל 36, תל אביב

יום שני – 9.3.2020

9.3.2020 – 19:30 – קריאה חדשה במגילת אסתר
עם: מאיר שלו
סוראמארה – סעדיה גאון 24, תל אביב

יום שלישי – 10.3.2020

10.3.2020 – 18:00 – ירון אנוש חוגג 25 שנים ל"קול שישי"
תמול שלשום – סלומון 5, ירושלים

יום רביעי – 11.3.2020

11.3.2020 – 18:30 – משנות עולם: אירוע ליום האשה הבינלאומי
סינמטק – הארבעה 5,  תל אביב

11.3.2020 – 20:00 – בכל זאת יש בה משהו: שירי נתן אלתרמן
עם  יעל לויטה, הדר עטרי, גוני כנעני, ענת צ'רני, דניאלה סקורקה
מנצח: דוד זבה
צוותא – אבן גבירול 30, תל אביב

יום חמישי – 12.3.2020

12.3.2020 – 17:30 – "בדמי ימיה": קריאה מחודשת ביצירת המופת
מרצה: פרופ' אריאל הירשפלד
קתדרה
מוזיאון ארץ ישראל – חיים לבנון 2, תל אביב

12.3.2020 – 20:00 – משלים בבית ביאליק
ערב חגיגי לרגל צאת הספרים: "משלי אליעזר שטיינברג" ו"משלי קרילוב" בנוסח עברי חדש
בית ביאליק – ביאליק 22, תל אביב

12.3.2020 – 20:30 – מיתרים שלובים
אנסמבל זמרי מורן ורביעיית דולצ'ה
עין החורש

יום ששי – 13.3.2020

13.3.2020 – 9:00 – כנגד כל הסיכויים
אירוע ההתרמה של "לביאות לא עומדות מנגד"
מרכז הנצחה – טבעון

13.3.2020 – 9:30 – "הר הקסמים" של תומס מאן: אירופה על סף התהום
מרצה: הרב דניאל אפשטיין
קתדרה
מוזיאון ארץ ישראל – חיים לבנון 2, תל אביב

13.3.2020 – 11:00 – מגדר ועולם משתנה
סיור במוזיאון תל אביב
עם: הממגדרת
מוזיאון תל אביב לאמנות – שד' שאול המלך 27, תל אביב

13.3.2020 – 12:00 – לוקחות אוויר: שרות מחאה
צוותא – אבן גבירול 30, תל אביב

13.3.2020 – 12:00 – אני רוצה את זה רומנטי / שקד בשן
השקה
סיפור פשוט – שבזי 36, נווה צדק, תל אביב

13.3.2020 – 12:00 – אם זר קוצים כואב
מופע מחווה לנתן יונתן עם 16 שנים למותו
בית היוצר – האנגר 22, נמל תל אביב

13.3.2020 – 12:30 – אינסטינקט בסיסי
עם: ענת דרימר, יעל טל, נעמה רדלר
האוזן השלישית – המלך ג'ורג' 48, תל אביב

13.3.2020 – 14:30 – עלבונו של סנייפ
עם: אמנון הלל
אלכסנדר בר – באר שבע

שבת – 14.3.2020

14.3.2020 – 11:11 – שחרית מוזיקלית: שוברט, מנדלסון, ברהמס
אנסמבל מודוס:
יאיר קלס כינור | יורם יונגרמן ויולה | אביגיל ארד צ'לו | רון רגב פסנתר
שוברט: שלישיית כלי קשת בסי במול מז'ור, ד' 471
מנדלסון: שלישיית פסנתר מספר 1 ברה מינור
ברהמס: רביעיית פסנתר מספר 3 בדו מינור אופוס 60
צוותא – אבן גבירול 30, תל אביב

14.3.2020 – 20:30 – התרנגולים: הרמיקס
תזמורת המהפכה
עם: מקהלת העפרוני
משתתפים: עדי כהן, אמרי זיו, יפתח מזרחי, הילה מערבי, תום חודרוב, נעמה נחום, רני אלון
תאטרון ירושלים – מרכוס 20, ירושלים

14.3.2020 – 20:30 – מקהלת בת קול פותחת את הלב
קונצרט מיוחד לקראת הנסיעה לרומא
הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה – לואי מרשל 25, תל אביב
הכניסה חופשית (תרומות יתקבלו בשמחה)

 

בילוי נעים