עם עובד

האלטרואיסטים – אנדרו רידקר

האמת היא שקצת מדכא להתחיל את השנה עם ספר שאני נוטשת, ועוד בעמוד 240, מה שמוכיח, לפחות שניסיתי. באמת ניסיתי. על הכריכה, במסגרת השבחים הרגילים, נאמר כי המבקרים התייחסו אליו, בין השאר, בתור "הגירסה המילניאלית לספר התיקונים של ג'ונתן פראנזן. ובכן, בהחלט חשבתי על פראנזן בזמן הקריאה, ולא מעט. אלא שפראנזן עושה את זה לאין […]

אהבה בימי כולרה – גבריאל גרסיה מארקס

אהבה. זה כל הסיפור. מיום שראה פלורנטינו אריסה את פרמינה דאסה התאהב בה, והיה שב ועובר על פני ביתה, או יושב בגן מול חלונה, עד ששמה לבה אליו. היא נערה צעירה והוא איש צעיר גם כן. והיה חולף על פניה עת צעדה ברחוב, עם דודתה כבת לוויתה, ופעם אזר עוז ופנה אליה, במכתב, ועברו ימים […]

ניצב כל הלילות – הרפר לי

נדמה לי שלא אחדש דבר אם אפתח בנסיבות כתיבתו של הספר והוצאתו לאור; הספר הזה נכתב בשנות החמישים ונשלח להוצאות לאור השונות, והוחזר כ"לא ראוי", אם כי בהוצאה אחת ראו בו פוטנציאל מסוים, ואחרי שכתוב יסודי ראה אור הספר "אל תיגע בזמיר", המקדים מבחינת לוחות הזמנים של העלילה את "ניצב כל הלילות" שלא פורסם ונשכח, […]

מֶלח אל הים – רותה ספטיס

דו"ח נטישה. ניסיתי. אף חרגתי ממנהגי וחיפשתי ביקורות נוספות על הספר, לפני שאני מוותרת עליו, ורובן היללו ושיבחו אותו. ובנוסף, הספר יצא בסדרת "עין טובה" שאך לא מזמן בירכתי על קיומה, ועל מבחר הספרים המצוינים שבה. אפילו עובדת היותו רומן היסטורי לא עמדה לספר הזה. הוא פשוט לא מספיק טוב. רומן היסטורי הוא סוגה שבהחלט […]

השבועה הנמהרת שלנו – ברין גרינווד

…כל מה שאני זוכרת לגבי האוורסט הזה הוא שמדובר בהר גבוה כל כך שאין שם מספיק חמצן, והטמפרטורה שם היא בערך מינוס 40 מעות. כל כך מסוכן לטפס עליו כשכשמישהו מת תוך כדי טיפוס פשוט משאירים אותו שם.  יש גופה אחת.. והיא נמצאת ממש על השביל הראשי לפסגה. כולם צריכים לעבור על פני הגופה החנוטה […]

חמצן – אמיר זיו

לא מעט ספרים נפתחים בסצינה האחרונה שלהם. מין אקספוזיציה שכזו. הקוראת יודעת כבר מן ההתחלה שהאיש מת, או שהיה פיצוץ, או שהם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה, ואחר כך פורש/ת הסופר/ת את כל הדרך עד לאותו רגע סופי, איתו נפתח הספר. זיו מן הסתם קרא אף הוא לא מעט ספרים, ואף הוא פותח […]

שקרים הכרחיים – דיאן צ'מברליין

אתחיל מהסוף – קראו את הספר הזה, לא רק משום שהוא מרתק ומהפך דפים (לא כיביתי את האור ועצמתי עיניים, הרחק לתוך האשמורת השניה של הלילה, עד שלא סגרתי אותו, בסוף פרק התודות); לא רק משום שהוא מספר, בזעיר אנפין, סיפורה של תקופה (ארצות הברית של שנות הששים, צפון קרוליינה, היחסים בין הגזעים, מעמדן של […]

אלה יווניה קוראת ספרים