כנרת זמורה דביר

אהבה בנסיבות מחמירות – תמי שמש קריץ

(דו"ח נטישה) עד מחצית הספר, לערך, הגעתי, והחלטתי שאין לי ממש סיבה להמשיך. הוא לא רע, כלל לא רע. הוא פשוט לא טוב מספיק. למען האמת, מתישהו שבתי לתחילת הספר כדי לחפש את העורך, ולשאול אותו, למה לא קיצצת קצת? למה לא הידקת? למה צריך דימויים שחוזרים וחוזרים וחוזרים עד זרא? נעמה שטיינפלד יש לה […]

חג המשק – שני הדר

בשנים האחרונות אני נתקלת ביותר ויותר ספרים שעניינם הקיבוץ; לא כאלה העוסקים בהגשמה והפרחת השממה ושאר מלים גבוהות, אלא כאלה המגלים יותר מטפח של מאחורי הקלעים של אותן מלים גדולות וערכים וציונות ובכלל. ספרים שעניינם האדם, הפרט, היחיד או היחידה, החוויות הפרטיות והאישיות שהן, כך מסתבר יותר ויותר, גם לגמרי קולקטיביות, ורבות ורבים יהנהנו לעצמם […]

ילדה א' – אביגייל דין

ספרים שעניינם אנשים בחצר האחורית של ארצות הברית קראתי לא מעט; יש בהם את "אדון החצר" ו"שלי ורק שלי", "השבועה הנמהרת שלנו", "שקרים הכרחיים" ועוד. "ילדה א'", ימצא לו מקום של כבוד על המדף הזה. לקס גרייסי היא המספרת. היא "ילדה א". היא הבת הראשונה, אחרי הבן הראשון, אית'ן, שכונה אף הוא ילד א'. וכך […]

החדרנית – ניטה פרוס

בשנים האחרונות יש איזו אופנה של פרסום ספרים על ואפילו "מפי" אנשים הנמצאים על הרצף; בדרך כלל יהיו אלה אנשים ונשים עם אינטליגנציה גבוהה למדי, עם יכולת התבטאות סבירה עד מצויינת, וגם עם איזו לקות חברתית, מין תמימות ילדותית למדי, חוסר יכולת לפענח משמעויות נסתרות, סאבטקסט, בין בדיבור בין במחוות; ספרים כמו "פרויקט רוזי"  למשל, […]

תשעה זרים מושלמים – ליאן מוריארטי

מדי פעם, בפורום ספרים כזה או אחר (ואני חברה ובכך וכך קבוצות, אבל מי סופרת), עולה השאלה – איזה ספר השפיע עליך ואיך. ותמיד אני נזכרת בספר שגרם לי להסתכל אחרת על הכוחות המניעים את המחאות החברתיות למיניהן, ובספר שלוחש לי כל הזמן באוזן – פרופורציות!, את סובלת? זכרי את ג'וד. לא מזמן מצאתי עצמי […]

כוחו של הכלב – תומס סוואג'

הסכם שיש לי עם עצמי קובע כי אחרי שאני מרשה לעצמי לקרוא איזה ספר (או שניים, או חמישה, אבל מי סופרת) שנופל בהגדרת "קל" או בכל אופן, לא "כבד" ו"רציני" אני צריכה לקרוא איזה ספר נחשב יותר, ולא פעם ספרים כאלה מעבירים את זמני ומהפכים בדפיהם, והחיים עצמם רק מפריעים להם, ממש כמו אותם ספרים […]

ספר שתי הדרכים – ג'ודי פיקו

קודם כל ולפני הכל, ובניגוד לדעתי בדרך כלל, את הספר הזה כדאי ורצוי לקרוא כספר פיזי, לא דיגיטלי (למרות שקראתיו בקינדל), וזאת משום שהספר מלוּוה באיורים, כתבי חרטומים, שהפורמט הדיגיטלי (לפחות בקינדל) עושה להם עוול. וחבל, חבל להפסיד את החלק הזה שהוא מהותי לספר. ועוד לפני הכל, למרות שכתבה כבר לא מעט ספרים, ויש שיִמְנו […]

אלה יווניה קוראת ספרים