סקירות ספרים

Take a Look at the Five and Ten – Connie Willis

הנובלות, הסיפורים והספרים הקצרים של קוני וויליס, כמו חלק מן הרומנים שלה  יהיו בהם תמיד רוח טובה, אהבה, הומור, ובכלל תחושה נעימה וקריאה מהנה ביותר. גם Take a Look at the Five and Ten עונה בדיוק על כל ההגדרות שלעיל. קריא, חכם, מהפך דפים ומענג. גם בספר הזה חוזרת וויליס אל חג המולד, שנראה שהיא […]

חוקי הבית – ג'ודי פיקו

ושוב ג׳ודי פיקו, נראה שהיא הופכת להיות הסופרת הנקראת ביותר לתקופת המלחמה. סופרת שאפשר לקרוא את ספריה מהחל עד כלה בלי להשתעמם, ומצד שני לא צריך להשקיע יותר מדי מחשבה והגות בדבריה, ולא ממש להרהר בהם לאחר הקריאה. בכל אופן, לא יותר מדי. כנהוג אצל פיקו, גם הספר הזה עוסק בסוגיה חברתית כלשהי, תוך הצגת […]

הרואה – יובל אטיאס

המשך יבוא. צמד המלים שאני ממש, אבל ממש לא מחבבת בספרים. בעיקר ספרים שמשאירים את הקוראת בלי פתרון. ישנה, למשל, אפשרות לכתוב סוף סגור לספר, תוך השארת קצוות משניים פרומים, ואז, אם הספר הראשון (והיחיד לעת הזאת) מוצלח דיו (וגם נמכר ונקרא, בל נשכח את המימד הכלכלי, הפחות מדובר) כי אז אפשר לכתוב המשכים. למשל […]

שבר ענף ירוק -בלה שגיא

אל הספר הזה הגעתי כמעט באקראי, שכל מה שידעתי עליו הסתכם בהמלצות חמות בכמה פורומי ספרים. כמעט כמעט נטשתי לאחר שניים או שלושה הסיפורים הראשונים, ובכל זאת המשכתי עוד, עד שכבר לא היתה לי כל סיבה להפסיק, משום שנשביתי לא מעט בקסם כתיבתה של שגיא, ביכולתה לספר סיפור שלם, מרוכז ומהודק, בלי לוותר על ניואנסים, […]

צעד גדול קטן – ג'ודי פיקו

ג'ודי פיקו אוהבת לדון בספריה בסוגיות חברתיות ומוסריות שונות, ולהביא אותן בפני הקוראת, שלעתים מתלבטת איזה צד מוסרי יותר, ובמי כדאי לתמוך, כמו, למשל, ב"שומרת אחותי", ויש גם ספרים, כמו "צעד  גדול קטן , שבהם מוצבת מראה בפני הקוראת, ומכריחה אותה לבחון את עצמה. לפחות קצת. כמה את גזענית, מתחת לכל המלים היפות, מתחת לעור, […]

פינלי דונובן -מחסלת – אל קוזמינו

בימים כתיקונם מן הסתם הייתי מסיימת קריאת הספר הזה בתוך יומיים שלושה. בימים כתיקונם יכולתי גם ליהנות ממנו, ככל שניתן, כספר מתח (טוב, חצי מתח) משעשע, ולדפדף הלאה. או, לחילופין, להניחו בצד, כי הוא לא ממש מהפך דפים. אבל הימים אינם ימים כתיקונם, ואין לי מושג עד כמה הספר הזה מהפך דפים באמת, או סתם […]

העלמה מקזאן – מאיה ערד

עידית רווקה תל אביבית, בת שלושים ומשהו. קטנה, נמוכה, רזה. מורה לאנגלית ולספרות אנגלית. אין לה משפחה גדולה, אין לה חבר, אין לה חברים כמעט כלל. טבעוני בדרך כלל.  מעצבנת. עידית היא גיבורת הספר הזה, ולמרות הנטייה הכמעט אוטומטית להזדהות עם גיבורים וגיבורות של עלילות, היא מצליחה לעצבן.  לא תיכף, בהתחלה. להיפך. בהתחלה ליבך יוצא […]

אלה יווניה קוראת ספרים