ארכיון תגיות: ספרי נוער

סיכון כפול – ליעד שהם

כמה דברים שחשוב להגיד לפני הכל: בעצם – דבר אחד; ספר שמסתיים ב"המשך יבוא", כדאי לספר לנו, הקוראות והקוראים, שהסיפור לא נגמר.

זאת אומרת, יש סוף לספר, ומתישהו "רשע יבוא על עונשו" (בלטינית זה נשמע הרבה יותר טוב – Confutatis Maledictis), אבל זה לא יקרה כל כך מהר.

בינתיים יש לנו פתרון לתעלומה, שהקורא/ת יכול/ה לנחש, באופן חלקי, במהלך קריאת הספר, ויש דברים שיתגלו רק לקראת סופו.

ויש עניינים שנאלץ לחכות לספר הבא. ובהחלט נחכה.

כי שהם, גם כשהוא כותב לבני ולבנות הנעורים, מסוגל להוציא תחת ידו ספר מרתק ומהפך דפים, כתוב מצוין, לא מתחנף לקהל החדש (והצעיר), עם עלילה המתהפכת על פניה במהלך הספר, כשהטובים הופכים לפחות טובים והמובן מאליו כבר לא כל כך מובן.

במרכז הספר מציב שהם נערה – דנה – בת יחידה לאביה, קצין מושעה מן המשטרה, שאמה ואחותה נהרגו בתאונה. החיים קבלו תפנית, וכל מה שהיה חשוב פעם כבר לא חשוב כלל.

להמשיך לקרוא

Share

סקרלט – מאריסה מאייר

פטנט חביב מצאה לה מאריסה מאייר: אגדות הילדים ששמענו פעם בלבוש היי-טקי מד"בי, תוך ערבוב כמה אגדות לתוך פנטזיה אחת, עם סיפור מסגרת מעל. מבולבלים? לא תהיו אחרי שתתמכרו לסדרה הזו – תולדות הלבנה.

את "סינדר", הלא היא סינדרלה, פגשנו בספר הראשון. נערה מאומצת על ידי אם חורגת ושתי אחיות, האב מת זה מכבר, האם החורגת והאחות האחת שונאות אותה משום שגופה הינו גוף אנושי שתוּקן, אחרי פגיעה אנושה, באיברים ביוניים, ועל-כן היא "קיבורגית", שאין לה זכויות אזרח, והיא רכושה של המשפחה. מצד שני, בהיותה אנושית במהותה, הרי שיש לה רגשות וכאבים.

סינדר, כמו סינדרלה פוגשת בנסיך בנשף, הוא מתאהב בה, היא בורחת ובמנוסתה מותירה אחריה את כף רגלה הביונית. רק אז מתברר לו כי אינה אנושית לגמרי.

סקרלט גיבורת הספר השני בסדרה, היא נערה יתומה מאם ואביה לא ממש מתפקד, גדלה בבית סבתה. הספר נפתח בהעלמה של הסבתא, והמשטרה המשוכנעת שהסבתא נעלמה מרצונה.

מכאן ייפתח מסע לחיפושה של הסבתא, כשבסביבה רוחשים אנשים שהם סוג מסוים של אנשי זאב המחפשים את סינדר הנעלמת, על פי הוראת מלכת הלבנה.

להמשיך לקרוא

Share

כשתגיע אלַי – רבקה סְטֶד

מירנדה היא ילדה ניו יורקית רגילה, בת לאם יחידנית, לומדת בבית הספר, וחוזרת כל יום עם סאל, שכן ובן לאם יחידנית אחרת. שתי האמהות חברות, שני הילדים חברים. טוב, בערך, לא לגמרי. סאל מתרחק קצת בזמן האחרון.

יום אחד כשמירנדה חזרה מבית הספר, מצאה את הבית פתוח. דבר לא נגנב אבל בזמן שאמה התרוצצה לבדוק שאכן לא נגנב דבר, ולהחליף מנעול, היא מוצאת פתק מוזר, ראשון בסדרת הפתקים המוזרים עוד יותר, שיגיעו בהמשך.

 

 

 

מ,

זה קשה. יותר קשה ממה שציפיתי, אפילו עם העזרה שלך. אבל התאמנתי וההכנות שלי מתקדמות יפה. אני מגיע להציל את החיים של החבר שלך אות החיים שלי.

אני מבקש שתי טובות:

הראשונה, את חייבת לכתוב לי מכתב.

השנייה, תזכרי בבקשה לציין את המקום של מפתח הבית שלך.

המסע קשה. אני לא אהיה עצמי כשאגיע אלייך.

(עמ' 67 – 68)

 

להמשיך לקרוא

Share

החיים חלקֵי 7 – הולי גולדברג סלואן

hachaim_helkey_sheva_front2"אם הבנתי משהו בחודשים האחרונים, זה שאפשר למצוא תוויות כדי לקטלג דברים חיים, אבל אי אפשר לארגן אנשים בקבוצות או לפי סדר מסוים.

זה פשוט לא עובד ככה." (עמ' 296)

וילו צ'אנס היא ילדה חריגה במידת מה, שונה. אם מנסים לרדת לפרטי פרטים, הרי שמצד אחד יש בה שונוּת מן הצד של אינטרקציות חברתיות, היא מרוחקת מעט, לא מתחברת לגמרי לילדות אחרות בגילה, גיל שתים עשרה. מעניינים אותה עניינים שונים בהרבה מאלה המעניינים את רוב הילדות בגילה.

אם עוסקים בהגדרות, ניתן אולי להגדיר אותה של "כאחת הנמצאת על הרצף", "תסמונת אספרגר בתפקוד גבוה", "גאונה בתחומים מסויימים", "מתפקדת, אבל.." ועוד ועוד הגדרות, אבל, כפי שכבר נאמר לעיל – אי אפשר לארגן אנשים בקבוצות.

ובכן – וילו צ'אנס היא ילדה כבת שתים עשרה, מאומצת. הוריה ניסו להרות מספר פעמים ואחרי מספר הפלות טבעיות הוחלט על אימוץ.

"..ההגדרה הרפואית של אי-פריון היא שנים-עשר חודשים של מפגשים פיזיים מתוזמנים-היטב ללא תוצאות. " (עמ' 14)

להמשיך לקרוא

Share

ערפילאה – שובו של פי עשר – גלית דהן קרליבך

שובו של פי עשרספר שני בסדרת ערפילאה אף הוא לבני הנעורים חובבי העולם שקצת מעבר, וכמובן חובבי האות הכתובה.

לפני מספר חודשים שוחחתי בענייני ספרים וספרות עם שני תלמידי בכתה ד', שניהם קראו את כל סדרת הארי פוטר, את כל סדרת נרניה, את אגם הצללים, את ערפילאה, כמובן (שניהם שמחו לשמוע שההמשך בדרך) ועוד ועוד. ושמחתי שיש ילדים שעוד קוראים ספרים, ואפילו עבי כרס, ואפילו כאלה שלא קראתי (כל ספריו של ריק ריירדן, למשל), ועוד יותר שמחתי שיכולנו לדון בספרים שקראו ויכולתי לשמוע תובנות מנקודת מבט צעירה קצת יותר.

ובהחלט שמחתי אף אני כי יצא ספר שהוא המשך לערפילאה, ובו שוב הילד שאול שאמו קצת מכשפה, ועל כן הוא חצי מכשף בעצמו ושוב נעלמת אמו, וכמוה נעלמים, בחצות הלילה של לילות ירח מלא, אנשים רבים, בעיקר במדינתנו הקטנה, ושוב המכשפה הטובה עננה, השולטת בערפילאה, וממלכת רעים חדשה – כפילוניה.

"כפילוניה שכנה תחת האדמה, בקו שבין המַגמה ללבה. ריח ביצים רקובות תמידי עמד באוויר בגלל מעיינות הגופרית שנבעו בה. מכיוון שארץ ללא תושבים איננה ארץ, גם כפילוניה זכתה בתושבים, יצורים שנראו כמו אנשים רגילים: היו להם עיניים, רגליים, שיניים, ואפילו אף במרכז הפרצוף, ממש כמו שנהוג. אבל היצורים הללו לא היו בני אדם, אלא כפילים של כל בני האדם שעל בני האדמה. …

כשבכדור הארץ נולד תינוק, חלק הלידות בכפילוניה זעה במהירות ושחררה ביצה חומה ובוצית. לכפיל שבקע לא היו אבא ואמא וגם לא אחים, והוא גידל את עצמו: אכל אדמה ושתה ממי הביצה הסמוכה." (עמ' 98 – 99) להמשיך לקרוא

Share

ערפילאה – גלית דהן קרליבך

ערפילאהמכיון שמדף-הספרים-הממתינים-להיקרא בביתי כמעט קורס, העברתי את הספר לנכדי הבכור, חובב קריאה ידוע, שכבר צלח ספרי מכשפים וקוסמים כמו כל סדרת הארי פוטר, אגם הצללים ועכשיו את ערפילאה וביקשתי את חוות דעתו, לפני שאני קוראת.

הוא בהחלט נלהב, ולכן הבטחתי לו כי אחזיר אליו את הספר, אולי יום אחד ירצה לקרוא בו שוב, או שאולי אחיו הצעיר ממנו ירצה, מיד לכשאסיים לקראו.

אז קראתי – ככה, בין כסה לעשור, בשבת אחת, בכמה שעות.

סיפור הרפתקה שיש בו ילדה מכשפה (אבל מכשפה טובה) שנחטפת על ידי דודתה המכשפה הרעה, משום שהנביא המקומי מנבא משהו ממנו ניתן להסיק כי היא המלכה הבאה של ממלכת ערפילאה; ילד "חנוּן" לגמרי ששני הוריו נעלמים באותו יום והוא מועבר לאיזה מין בית יתומים שבו המנהלת חוסכת בכספי הרווחה שהיא מקבלת, והילדים זוכים לתנאים דיקנסיים כמעט.

יש בספר ממלכת הטוב והרע, יצורים פלאיים, גדר מכושפת, יצורי ביניים החיים בביצות, שפעם היו טובים ועכשיו הם (אולי) לא. יש בו מלך המכשפים הטובים שעוד רגע יפרוש מכסאו; יש בספר מכשפה טובה, אמה של הילדה המכשפה, שהיא קצת שלומיאלית, אבל מלאה טוּב לב.

ועוד ועוד. לא מעט מצאתי עצמי עורכת השוואות עם כל מיני עניינים שמצאתי בסדרת הארי פוטר, לא מעט חשבתי כי ניתן היה לחסוך בשפה המלעיגה על המבוגרים, בעולם האנושי, אבל הסך הכל הכללי הוא כי הספר בהחלט מרתק, וילדים צעירים ימצאו בו עולם ומלואו, הרפתקאות מלוא החופן, ומתח לא מועט.

 

מומלץ לכל ההורים שמחפשים ספר שירתק את ילדיהם.

 

ערפילאה – גלית דהן קרליבך. הוצאת כנרת זמורה ביתן. 271 עמודים

 

לרכישה

לרכישה דיגטלית

Share

סינדר – מאריסה מאייר

סינדרהטרנד החדש הזה, של לכתוב ספר שהוא רק פרולוג לספרי ההמשך שיבואו, הוא טרנד קצת מעצבן; את מהפכת דפיו של ספר חצי לילה, ומשלימה את הנותר למחרת, רק כדי לגלות שבעצם צריכים להגיע עוד המשכים.

מצד שני, ספר ראשון בסדרה שכזו תמיד יש בו איזה Closure , כאילו הסופרת (או הסופר) רצתה לראות איך "ילך" הספר הראשון, לפני שתשקיע מזמנה ומרצה בכתיבת והוצאת ספרים נוספים בסדרה. ואנו יכולים להיות בטוחים שהשני כבר יהיה לו סוף פתוח לגמרי.

מצד שלישי, אם כבר יצאו הספרים לאור בשפות ניכר, למה לא לתרגם ולהוציא את כולם לאור? אולי גם ההוצאה המקומית מבקשת לראות איך "ילך" הספר הראשון?

מצד רביעי – הספר (הסדרה בעצם) נכתב לבני נוער, ולכן יש לסדרה כולה תוחלת חיים ארוכה, ככל הנראה, כל זמן שבני הנוער קוראים.

על אנדרואידים קראנו כבר ב"האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות" הנפלא של פיליפ ק. דיק, או לכל הפחות צפינו בסרט שנעשה על פיו – בלייד ראנר, כך שאת העולם העתידני הדיסטופי הזה אנחנו מכירים, בערך. גם את סיפורי האחים גרים קראנו בילדותנו, או שהקריאו לנו, והשילוב של שניהם – עולם דיסטופי ועולם האגדות יוצר סיפור מרתק למדי.

להמשיך לקרוא

Share

פוליאנה – אלינור פורטר

פוליאנהלפעמים צריך לקחת פסק זמן מהחיים ולשקוע בנוסטלגיה ברוכה, ככה, בשביל הנשמה. משהו שלא צריך לחשוב איתו או בשבילו, משהו שילטף ויחמול, לא יבקש דבר, רק יהיה.  זו יכולה להיות צלחת מרק עוף חם בחורף, כשחולים, או שניצל עם פירה, אם מדובר על אוכל. זה יכול להיות ביצוע מרטיט של הקונצ'רטו לכינור של צ'ייקובסקי, כזה כמו שפרלמן יודע לנגן, כזה שצובט בלב ויורד חדרי בטן. וזה יכול להיות ספר שקראתי כל כך הרבה פעמים, עד שאיני זוכרת כמה, אבל זוכרת משפטים שלמים בעל-פה ממנו.

פוליאנה הוא ספר שכזה. קראתיו בילדותי / נעורי, בגירסה שעל כריכתה מצולמת היילי מילס, מן הסרט בשם הזה.

להמשיך לקרוא

Share

המעון של מיס פרגרין לילדים משונים – רנסום ריגס

המעון של מיס פרגרין

אלמלא הופיע הספר הזה במקום גבוה וטוב ב"ועדת המדרוג" שבמוסף "הארץ" ואלמלא החלו מבצעי סוף השנה (הידועים בשם: ארבע במאה), כי אז קרוב לוודאי שלא הייתי שמה לב לספר הזה; מצד שני – שם שכזה לא יכול שלא למשוך תשומת לב, אז בהחלט היתה התלבטות אף לפני פרוץ המבצעים וכו'.

 אז יש לו שם משונה, אך מושך תשומת לב, וזכה למקום גבוה בעיתון לאנשים חושבים, ומבצעים (כבר אמרתי), אז לקחתי וקראתי (ואף הקדמתי קריאתו על פני ספרים אחרים).. ונהניתי. במידה כמובן. לא יצאתי מגדרי, אבל נהניתי.

 לג'ייקוב, המספר, נער אמריקני כבן שש עשרה שנים, יש, מצד אביו סב מוזר קצת. סב שברח "משם" מאירופה, באיזה קינדער טרנספורט, ונקלע במשך שנות המלחמה לבית נערים ונערות כמותו, פליטים. אחר כך יצא להלחם, אחר כך הגיע לאמריקה, מצא אשה, הוליד ילדים, ואת נכדו ג'ייקוב (יקוב, הוא קורא לו) הוא אוהב אהבת נפש.

 הוא מספר לו, לעתים, סיפורים מעניינים במיוחד, דמיוניים במידה מסוימת על בית הילדים ההוא, על הילדים המופלאים שהיו בו – האחת שידעה לרחף, וזוג האחים שכוחם היה כה רב שיכולים היו להרים סלעים כאילו היו פיסות נייר, או הילד שהיו לו דבורים בבטן, ושאר נסים ונפלאות. אפילו תמונות היו לו, של הילדים הללו, לתמוך בסיפורים.

  להמשיך לקרוא

Share

החוף הרחוק ביותר – אורסולה ק' לה-גווין

החוף הרחוק ביותר

החלק השלישי בטרילוגיה; האפל מכולם, הקשה מכולם, הפחות ברור מכולם – ואף על פי כן – זה הנושא בחובו את הבשורה הטמונה בכל הספרים הללו גם יחד.

 החוף הרחוק ביותר נמצא בסופו של המסע, מסעם של גֵד הרב-מג, הקוסם הגדול מכולם בתקופה הזו, ושל אָרֵן, נסיך צעיר שאין בו כוחות קסם כלל, ואף על פי כן נחן ברוח עזה, בתום, בטוהר ובעוז רוח, שיאפשרו לו להילוות אל הקוסם הגדול בדרכו הקשה החדשה.

 רוח רעה מנשבת מעל ממלכת ארץ-ים, רוח הלוקחת עמה את כוחם של עושי הלהטים ומאחזי העיניים, אבל גם של המכשפים והקוסמים בעלי הכוחות. הרוע, או שמא החולשה, טרם הגיעו אל בית הספר / בית המדרש לקוסמים ומכשפים, שהוא מרכז העולם של ארץ-ים, אבל ההדים והשמועות מגיעים גם מגיעים, עם שליחים, ושמועות…

 אָרֵן, הנסיך הצעיר, מגיע אף הוא כשליח אל בית הספר, כדי להביא את בשורת הרוח הרעה ולטכס עצה.

במהלך קונסיליום של כל המכשפים הגדולים, מודיע הרב-מג – גֵד – כי הוא מתכוון לצאת לחפש את מקור הרעה, על מנת להשיב את הסדר על כנו, את האיזון הקוסמי שבין העולמות, אף אם ימות במהלך מסעו זה.

להמשיך לקרוא

Share