עשרת הנבחרים ל- 2021
בשנת 2021 לא קראתי הרבה יותר מאשר בשנה הקודמת, למרות הקורונה, אולי משום שהשנה הזו היתה יותר בסימן של "חזרה לשגרה" גם אם השגרה הזו נזהרת יותר ומסתגרת יותר.
84 ספרים נקראו השנה, מלבד אלה שהתחלתי, קראתי כמה עשרות עמודים והנחתי בצד. אין הרבה כאלה, אבל ישנם כמה וכמה. בחרתי שלא לכתוב עליהם ולא לכלול אותם ברשימת הנקראים.
24 ספרי מקור שלא ייכללו ברשימת עשרת הגדולים, משום שלספרות מקור שמורה רשימת הגדולים בשנים למניינינו.
60 ספרים נקראו באנגלית או בתרגום, ומתוכם, כרגיל, מלאכת הבחירה קשה. אבל, ההחלטה השרירותית לחלוטין מצדי, היא לבחור בעשרה ספרים בלבד, וכך אני עושה.
סדר הספרים הוא סדר קריאתם, ואין משמעות למקום הספר ברשימה.
ואלה עשרת נבחרי לשנת 2021:
כי אין שנה שאין בה לפחות ספר אחד של קוני וויליס; השנה היו, אגב, שלושה משלה.
ברידג'ט פלניגן, בריידי, היא אשה צעירה העובדת כמנהלת זוטרה בקומספאן, חברה קטנה המיצרת טלפונים סלולאריים. ובעולם הסלולאריים, כולם נושאים עיניים להכרזה הבאה של אפל, ומקווים להאפיל עליה עם איזה רכיב שבאפל לא חשבו עליו. משהו שיגביר את מכירות החברה ואת שמה בעולם.
לבריידי יש בן זוג, טרנט וורת', קנאת כל הנשים (הצעירות, רווקות, נטולות בן זוג) בחברה. הוא מנהל בכיר בחברה ושותף סוד בפרוייקט החדש שלה, שלישיבות הנערכות בגין אותו פרוייקט אי אפשר להכניס טלפונים סלולאריים מחשש למעקב, גבוה, נאה למראה, לבוש במיטב האופנה, נוסע במכונית פורשה. שולח לה פרחים עם פתקי אהבה. חלומה של כל אם יהודייה.
באחד הימים מציע טרנט לבריידי, לא, לא נישואין, אלא שיעברו יחד ניתוח EED. ניתוח EED הוא איזה ניתוח מח הנעשה בין בני זוג אוהבים וקרובים, ואמור להגביר את התקשורת ביניהם.
מכאן לוקחת אותנו וויליס למסע פרוע בתוך ראשה של ברידג'ט, ולא פחות מכך בביקורת על הרדיפה אחר החידושים הטכנולוגיים ושאר רעות חולות של החברה המודרנית ביותר.
הספר הזה טרם תורגם לעברית, וטוב תעשה כל הוצאת ספרים שתבחר לעשות כן.
-*-
גם לאנה אנקוויסט יכול היה להיות מקום בכל רשימה של ספרים נבחרים בכל שנה, רק שמאז 2015 ועד עתה (שש שנים ארוכות) לא יצא לאור ספר שלה בעברית, ומשום שאיני קוראת הולנדית, לא מצאתי טעם לקראם באנגלית.
נו, מילא. יצא סוף סוף.
וטוב שיצא.
כי אנה אנקוויסט, הלא תדעו.
דריק דה-יונג שהתאלמן לא מכבר חזר לעבודתו כפסיכואנליטיקאי והתבקש ללוות מתמחה במחלקה הפסיכיאטרית שנזקק לייעוץ.
אחותו, סוזן, רופאה מרדימה, נשואה לחברו הטוב, פטר, ולהם בת אחת, רוס, ששני הזוגות היו לה משפחה מורחבת ואוהבת, עד שמתה האנה, אשתו של דריק, והעולם השלם אך שברירי החל לשקוע.
אביהם של סוזן ודריק מתגורר בדיור מוגן. זכרונו מבצבץ לסירוגין, ואולי השכחה היא מרפא לכל מכאוביו. את אשתו אביד בעת חופשה, עת נפלה ממצוק, ומאז לא שב לעצמו. את ילדיו גידלה אחותו התאומה.
ואולי ההתפוררות החלה כבר אז.
מרגע שהחל לטפל באותו מתמחה, נשבר אט אט הקרום הדק שעוד שומר, בערך, על השלווה המשפחתית, ומרגע שהחל השבר הזה, הקריסה היא רק עניין של זמן. זמן קצר מדי.
חבל מאד להחמיץ ספר של אנה אנקוויסט, כל ספר.
-*-
כמעט אף פעם לא קורה לי שאני קוראת ספר פעמיים רצוף. צריכות לעבור כך וכך שנים, וצריך להתפנות לי זמן מיוחד, כי הלא את הספר אני כבר מכירה, וזה רק סוג של הִזָּכְרוּת במשהו שפעם אהבתי. את "ילד בולע יקום" קראתי בפעם השניה מיד לאחר כתיבת הביקורת אחרי הקריאה הראשונה.
הספר הזה נכנס עמוק עמוק ללבי ושקע שם לתמיד.
איליי בל הוא נער (או ילד) בן 13. יש לו אח מבוגר ממנו בשנה, אוגאסט. אוגאסט לא מדבר.
איליי בל חי עם אחיו ועם אמו, פרנסין, פרנקי, ועם החבר שלה בשכונת עוני בבריסביין שבקווינסלנד באוסטרליה. שכונה של מהגרים חדשים, פליטים, עניים. שכונה שיש בה לא מעט פשע, ופושעים קטנים וקטנים פחות
החבר הכי טוב של איליי הוא סלים, שהשתחרר מהכלא אחרי שנחשב אלוף הבריחות, אחרי שנאשם פעם ברצח נהג מונית. הכלא לימד את סלים איך נכון להעביר את הזמן, כי הזמן בכלא הוא אינסופי. זה אחד הדברים שהוא מלמד את איליי.
אוגאסט הוא יותר מאח בכור; היו שנים שהוא היה המבוגר האחראי בבית. הוא היה אז בן תשע.
וחוץ מאלה הוא דאג גם לאמו, וטיפל בה
הספר מלווה את התבגרותם של השניים, דרך סיפורו של איליי; סיפור שיש בו מציאות יומיומית, חלקה בנאלית, חלקה קשה ואכזרית, ויש בו דמיון ואולי גם פנטזיה. ספר שאי אפשר להניח מן הידיים, ואי אפשר שלא, כי צריך להכיל את מה שקראת בדיוק עכשיו. להניח לרגע ולשוב ולקרוא.
ספר שממש, אבל ממש צריך לקרוא.
-*-
טוב, כאן התחכמתי לעצמי קצת. משום שאת כל ספריה של טאנה פרנץ' יש לקרוא, אלא שיצאו לאור, בארץ, בינתיים, חמישה ספרים, ואם כל אחד מהם יכנס לרשימה, הרי שחצי רשימה תהיה רק טאנה פרנץ'.
וגם ככה קשה לי לבחור.
בעיירה נוקנארי, שהיא פרבר של דבלין, אבל דבלין עוד לא התרחבה עד אליה, נעלמה יום אחד ילדה בת שתים עשרה. ממש באותו המקום בו נעלמו שלושה ילדים לא מעט שנים לפני כן.
אחד הילדים שנעלמו אז נמצא. השניים האחרים אבדו עקבותיהם לעד.
עכשיו נעלמת, ממש כמו אז, עוד ילדה, והחוקר המגיע למקום הינו אותו ילד אבוד שנמצא אז. אף אחד אינו יודע זאת, משום שהוא החליף את שמו, אבל הוא לא שוכח, לפחות לא את מה שהוא זכר אז, כי כשנמצא כשהיה בן שתים עשרה, חלק גדול משארע אבד לו.
פרנץ' היא כותבת מותחנים מיומנת ביותר, וכל הספרים בסדרת "מחלק הרצח של דבלין" מרתקים ונפלאים, ואין שום צורך לקרוא אותם בסדר מסוים (אבל אפשר לקרוא לפי סדר צאתם לאור), וכולם כולם מצדיקים את הזמן המוקדש לקריאתם.
-*-
בשנים האחרונות יש כאן בינינו לא מעט הוצאות לאור "בוטיקיות", כאלה הנשענות על טעמם האישי של בעלי או בעלות ההוצאה. הוצאה שכזו היא תמיר הוצאה לאור, שעל טעמה המשובח של דורית תמיר, זו ששמה מתנוסס על ההוצאה, אני סומכת לחלוטין.
את "ולנטיין" קניתי מבלי לדעת על הספר דבר וחצי דבר, רק שתמיר בחרה בו.
לספר הזה כמה וכמה גיבורות, וסיפוריהן מובאים לסירוגין, חלקם בגוף ראשון, חלקם מפי המספרת היודעת-כל.
גלוריה, שעכשיו מבקשת שיקראו לה גלורי, משום שלילה שלם שמעה את שמה מפי האיש שתקף ואנס אותה, הכה אותה וקרא בשמה שוב ושוב, עד שנרדם. עכשיו בוקר בשדה הנפט. הכל סביב שומם. רק היא, והאיש הצעיר שנרדם בטנדר. והיא צריכה לאסוף את כוחותיה ולברוח משם. לפני שיתעורר ויעצור בעדה. ירצה להמשיך או אולי להרוג אותה.
מרי רוז וייטהד היא אם צעירה שחיה עם בעלה ובתה בבית חוה בלב שדות הנפט. יש להם עדר פרות שהם מחזיקים בקושי רב, ויש להם עוד תינוק בדרך. מרי רוז הכניסה אל ביתה את גלורי, והזעיקה את כוחות ההצלה, אמבולנס ומשטרה, ונעמדה על המרפסת, להגן על בתה ועל הילדה המוכה שבביתה, עם בטן של חודש שביעי ועם רובה ציד ביד.
דברה-אן גדלה עם אביה. אמה עזבה יום אחד. אמה ילדה אותה כשהיתה צעירה; צעירה מדי, עם חלומות גדולים. ומה יש לנערות ונערים לעשות בעיירות הנידחות של טקסס ובכלל? אז היא הרתה מבלי להתכוון, וכל החלומות ירדו לטמיון, נישאה לאב, והם החלו לחיות יחד. עד שיום אחד, או שאולי היה זה תהליך, הבינה שהחלומות לא מתו. שהיא מוכרחה לעשות משהו למען עצמה, אחרת היא מתה-חיה. וקמה והלכה.
ויש עוד. כל אחת ואחת מן הנשים והנערות בספר הזה נכנסה ללבי, לנשמתי, ותשאר שם לתמיד, כנראה.
וכדאי מאד מאד לקרוא את הספר הזה.
-*-
על עצמות המתים – אולגה טוקרצ'וק
לאולגה טוקרצ'וק יש פרס נובל לספרות. פרס נובל לספרות הוא סמן כלשהו לאיזושהי איכות, לפעמים. במקרה הזה בהחלט. הספר יצא בהוצאת "אחוזת בית" שאף הוא סמן מסוים לאיכות. ועל שני סימנים אני משתדלת לסמוך.
ינינה דושייקו היא אשה לא צעירה ולא כל כך בריאה. היא חיה בכפר נידח בגבול פולין-צ'כיה, כפר שלא מעט מיושביו מגיעים אליו אך ורק בקיץ, בעוד שבימי החורף נשארים מעטים בלבד, והיא ביניהם. ינינה דושייקו אינה איכרה או אשה פשוטה שהחיים השאירו אותה בכפר, בעוד הקדמה מדלגת עליה; כלל וכלל לא. מקצועה הרשום הינו מהנדסת גשרים, ובנתה גשרים בכל מיני מקומות בעולם.
אחר כך חלתה ומשהחלימה, המירה את מקצועה והפכה למורה, מורה לאנגלית, מלאכה וגיאוגרפיה, מורה מן הסוג היודע להלהיב ילדים לחפש ידע ולהעשיר את עולמם.
אחר כך יצאה לגמלאות, שלא מרצונה, יש לומר, וקבעה את מקום מגוריה בכפר הזה הנידח.
וערב אחד, בחורף אחד, מתגלה גופתו של אחד משכניה, לא ברור אם נרצח או לא.
ואחר כך מתים אנשים נוספים, כולם בדרך אלימה, כל אחד בדרך אחרת, ולא פעם היא בין הראשונים המגיעים לגופה.
הספר הזה מרנין בכל כך הרבה דרכים – הוא מצחיק ומשעשע, הוא נוגע ללב, הוא מרתק, יש בו מתח ויש בו חיים במקום אחר.
ממש ממש כדאי לקרוא.
-*-
Elatsoe – Darcie Little Badger
אני לא ממש זוכרת למה הופיע הספר הזה ברשימה השמורה שלי באמזון; מן הסתם שמעתי או קראתי פעם המלצה על הספר הזה, ומתישהו קניתיו.
ולא הצטערתי לרגע.
אלטסו, שכולם קוראים לה אלי, היא נערה בת שבע עשרה, כמעט בוגרת, בדרך לקולג', נערה אמריקנית רגילה, אמריקנית-ילידה, יש לומר, משום שהיא בת לאחד משבטי האינדיאנים (כפי הם קרויים אצלנו), אלה שפעם היו התושבים הכמעט יחידים של מה שהפך לימים ארצות הברית של אמריקה, והילידים נדחקו בעיקר לשמורות.
רגילה, אמרתי, אבל לא לגמרי; ארצות הברית של אמריקה שבספר היא מקום קצת שונה מזה המוכר לנו, יש לה מימד נוסף, מיסטי, ולכן יש בה אנשים שונים בעלי יכולות נוספות על היכולות האנושיות, ויכולות אלה מוכרות על ידי הכל, האנשים והחוק.
אלי, הקרויה על שם סבתא רבתא מדרגה שש שלה, ניחנה ביכולת להעיר את המתים.
ארצות הברית אינה מקום בטוח לגמרי; יש בה בעלי כוחות שהם חורשי רוע.
לילה אחד חלמה אלי את בן דודה, שחי בעיר אחרת. בן הדוד – טרבור שמו – התייצב בחלומה של זו שיש לה גישה לעולם המתים, כדי להודיע לה שהוא מת, טרם זמנו, באיזו התקלות אלימה, והאיש שהרג אותו היה ד"ר אייב אלרטון מן העיירה ווילובי. ועוד ביקש ממנה להגן על משפחתו, אשתו ובנו הקטן.
וכך מתגלגל הסיפור שיש בו מכשפים טובים ורעים, בני נוער וזקנים, עיירה שיש בה משהו מואר ואפל ומפחיד בו זמנית.
סיפור אגדה מיסטי מרתק ונפלא, כזה שתענוג לקרוא.
-*-
מיד כשגמרתי לקרוא את הספר הזה, אצתי רצתי לחפש היכן נלמדים בארץ לימודי אגיפטולוגיה. כי הספר הזה ממש מפתה ללמוד לקרוא את כתב החרטומים וללמוד את ההסטוריה המצרית הקדומה. ולא כל ספר יכול לעשות זאת. בוודאי לא ספר המתויג (אצלי) אוטומטית כ"קל".
אמנם פיקו מעלה בספריה, בדרך כלל, כל מיני סוגיות אתיות מעוררות מחשבה, אבל כתיבתה אינה מכבידה כלל, והיא נקראת בשטף מהחל עד כלה. ובכל זאת – בסופו של הספר ביקשתי לי לימודי הסטוריה.
דון מקדוול היא דולת מוות, אשה המלווה אנשים אל מותם. יש כל כך הרבה דברים לעשות לפני שמתים, ואם תאריך המוות מתקרב, בדרך כלל אצל אנשים ונשים החולות וחולים במחלות סופניות, בשלהי חייהם, אלה שכל שנותר הוא רק לסעוד אותם אל מותם, הרי שניתן להתכונן את המוות.
השרות הזה הוא שרות לבעלי ממון בלבד, משום שאינו זול כלל, והוא כולל בתוכו הן סידורים טכניים, כמו איך תראה הלוויה, האם לנקוט פעולות החיאה, והן תמיכה נפשית בגוסס ובמי שנותר מאחור
למקצוע הזה, לתפקיד הזה, התגלגלה דון במקרה. פעם היא היתה סטודנטית נלהבת לאגיפטולוגיה, אחת מן המצטיינות, שנסעה למצרים לחפירות וגילויים מלהיבים, אלא שאז התבקשה לשוב לביתה. אמה גססה מסרטן. אביה מת כבר מזמן, ונותר עוד אחיה הצעיר, שצריך היה לטפל בו לאחר מות האם.
וכל החלומות וכל התקוות, וכל התוכניות נגוזו. החיים עצמם הסיטו אותה ממסלולה.
חוץ מאגיפטולוגיה, אפשר להתמכר בספר הזה למכניקת הקוואנטים, אבל זה נושא שמושך אותי פחות.
ספר מרתק ומהפך דפים, כתוב נהדר וכדאי לקראו.
-*-
מכשפות מאז ולעולם – אליקס א. הארו
ושוב אני חוזרת לאהבותיה של דורית תמיר, זאת מתמיר הוצאה לאור, ושוב אני לא מתאכזבת.
שלא לדבר על חזרה, בפעם השלישית, אל אליקס א. הארו שספרה הקודם שיצא כאן לאור, נכלל ברשימת המומלצים לשנת 2020.
היה היו שלוש אחיות.
שלוש אחיות, ובניגוד ללא מעט סיפורים שסיפרו לנו בילדותינו, לא שררו השלום והשלווה ביניהן. גם לא אהבה.
למען האמת, טינה קשה ורושפת היתה ביניהם, כשחשבו האחת על השניה או על השתים האחרות. "חשבו" משום שמזה שנים ניתק הקשר ביניהן. אגנס וביאטריס עזבו את הבית כבר מזמן, למען האמת גורשו ממנו על ידי אביהן, שלא אהב את דרכיהן, והיה אלים כלפיהן וכלפי אמן, שנותרה כנועה ושקטה, עד מותה בלידת בתה השלישית.
כשהיתה ג'וניפר בת שש עשרה מצאה עצמה, ביום השיוויון האביבי של שנת 1893 בעיר סיילם, פושעת נמלטת שפניה על כל לוחות המודעות בעיר.
באותו היום בדיוק נערכה בעיר עוד הפגנה של הנשים המבקשות זכות בחירה לנשים.
גם אם לא דברו ביניהן כבר כמה שנים, גם אם היה נהר של כעס ביניהן, ואף כי לא ידעו כי שלושתן נמצאות בעיר, ביאטריס כספרנית מהוגנת, אגנס פועלת במפעל, מצאו עצמן שלוש האחיות נמשכות אל הכיכר המרכזית לעצרת.
את הספר הזה אי אפשר להניח מן הידיים
ורק לחשוב שאילו לא נחשבו למכשפות, איפה היינו היום?
כדאי מאד מאד לקרוא גם בספר הזה.
-*-
האמת היא שגם כאן "כופפתי" מעט את הכללים, משום שאת הספר הזה קראתי ברצף יחד עם שלושת קודמיו בסדרת "תולדות הלבנה". את שלושת הראשונים קראתי, כל אחד בתורו, מיד כשיצאו לאור בארץ, ואז התברר לי כי ההוצאה בחרה שלא להוציא את הרביעי (לטענתם שלושת הראשונים לא נמכרו מספיק), ואני נשארתי כשאין לי מושג איך יסתיים הסיפור. לכן, לאחר פרק זמן סביר בחרתי לקנות את הספר הרביעי באנגלית וכדי שאזכר בכל הארועים כולם, קראתי שוב את שלושת הקודמים.
היה היתה נערה צעירה, סִינְדֶר שמה. היא חיה בעיר ניו בייג'ינג, זו שהוקמה על חורבותיה של מה שהיתה פעם בייג'ינג, לאחר מלחמת העולם הרביעית. המלחמה האחרונה על כדור הארץ, המלחמה שהביאה עמה שלום עולמי, וחלוקה עולמית אחרת. רק ששה אזורים כלליים ובראשם ראשי מדינה – חבר העמים המזרחי, הממלכה המאוחדת, הפדרציה האירופית, האיחוד האפריקני, הרפובליקה האמריקנית ואוסטרליה.
היה היתה נערה צעירה, סִינְדֶר שמה. והיתה לה אם חורגת שלא אהבה אותה, ושתי אחיות. היא היתה אחראית על פרנסת הבית, אחרי מות האב. מכונאית/טכנאית מחשבים המסוגלת לתקן כמעט כל מכשיר אלקטרוני. ידועה ומוכרת בשוק של ניו בייג
היה היתה נערה צעירה, סקרלט בנואה שמה. סקרלט חיה עם סבתה בחווה בצרפת, והיתה אחראית על הטסת היבולים ללקוחות. לסקרלט שער אדמוני, קפוצ'ון אדום, שאין היא נפרדת ממנו. יש לה ספינת חלל קטנה המאפשרת לה להתנייד ממקום למקום.סבתה של סקרלט נעדרת כבר כמה שבועות.
היה היתה נערה צעירה ושמה קְרֶס. קרס היתה בת הלבנה. ממלכת הלבנה הוקמה על הירח, בזמן מסוים, והיחסים בין כדור הארץ ללבנה היו מתוחים מאד בתקופה האחרונה. בני הלבנה ניחנו במתת מיוחדת, היכולת לחדור למחשבותיהם של אנשים "רגילים" ולכפות עליהם מעשים, לא בהכרח חיוביים. היו ביניהם כאלה שכוחם היה רב משל האחרים ויכולים היו לשלוט בבני לבנה אחרים. "אמגושים". האמגושים היוו את המעגל הקרוב ביותר ללונה, מלכת הלבנה, ובאמצעותם שלטה בעמה.
היה היתה נערה צעירה, Winter שמה. ווינטר היתה בתו של בעלה המנוח של מלכת הלבנה, שהיתה בעצמה אחותה של המלכה המנוחה, ומשום כך עלתה לשלטון.ווינטר היתה יפה יותר מכל אחת בממלכה, וכל רואיה נפלו ברשתה.ווינטר היתה שנואה על המלכה משום יופיה ותמימותה. ווינטר נסוגה לפעמים לתוך עצמה, והיתה רואה חזיונות של דם ואימה.
כל אחת מהן יש לה איזו התיחסות אל דמות מן האגדות ששמענו בילדותינו. כל אחת מהן "השילה" מעצמה את הפסיביות שהיתה לה באגדות של פעם. כל אחת מהן הפכה לגיבורה בפני עצמה.
עונג רב היה לי בקריאת הספרים הללו, ואני ממליצה עליהם בלב שלם.
-*-
ועניין אחד אחרון – בין כל הספרים שברשימה, ישנו רק אחד שלא בחרתי בו, לא ביקשתי אותו, אלא הגיע אלי (כמו לא מעט ספרים אחרים, מטעם ההוצאות השונות). האחרון נשלחו אלי על פי בקשתי, או נקנו על ידי. וזה אומר משהו, לעצמי בעיקר, על היכולת לברור בין כל ההמלצות ובין אלפי הספרים היוצאים לאור מדי שנה, לדעת לבחור את אלה שאוהב.